MINE// שֶׁלִּי

• פרק 29 •

״יאללה הביתה״ ניקו אמר ״אתם למקום אחר ואנחנו הביתה״ תומאס אמר, סליחה לא אמר קבע כמו תמיד.
ובאנו לעלות לרכבים רק שבאותו הרגע..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״אני לא מאמינה שאתה איתה תראה מה היא עשתה לי״ והסתובבנו כולם ראינו את מלודי בוכה עם אדמומיות בלחיים
״מה? אני לא עשיתי לך כלום״ אמרתי ותומאס הסתכל עליי יודע שאני מסוגלת לזה אבל באמת שלא עשיתי לה כלום
״את כן, את הרבצת לי את חולת נפש״ היא אמרה ממשיכה לבכות
״היא לא עשתה לך כלום מלודי, אני הייתי איתכם״ אנחלס אמרה משום מקום
״אחר כך שהיא הלכה אני הלכתי אחריה כי רציתי להגיד לה שאני מצטערת על מה שקרה לידכן והיא פשוט העיפה לי אגרוף לאף ומשכה לי בשיערות״ היא אמרה צורחת
״אחרי שאנסטסיה הלכה אני הלכתי אחריה לבר ודיברנו שם עד שדון ניקולאס הגיע״ מיה הגיחה משום מקום
״זה נכון בוס היא הייתה עם מיה בבר ואז באתי לקחת אותה לשולחן שלנו״ ניקולאס אמר
״תסתמו כולכם״ תומאס צעק לפתע ״אני לא צריך שאף אחד יגיד לי שהיא לא עשתה את זה אני מכיר אותה יותר טוב מכולכם״ הוא אמר וחיבק אותי חיבוק צדדי ומלודי נראתה כועסת ביותר
״עלו״ תומאס אמר וכולנו באנו לעלות לרכב עד שמלודי התקדמה לעברי במהירות ובאה לתת לי אגרוף לצלעות רק שתומאס עצר את האגרוף שלה בידו האחת ואני הסתובבתי רואה את היד שלו מאגרפת את ידה ואת מבטו הרצחני והיא התחילה לשקשק מפחד
״מלודי בואי לפה מיד״ הגיע איש מעט מבוגר ואמר, כנראה אבא שלה
״אני לא מסכים איתך, היא לא הולכת לשום מקום חוץ מלגיהנום״ תומאס אמר בחיוך שטני והסתכל על ניקולאס
וניקולאס קשר את ידיה והיא התחילה לבכות בהיסטריה
״אני מתחנן אני ארסן אותה בבקשה אל תעשה לה כלום״ אביה החל מעט לבכות וכל האנשים החלו להתקבץ סביבנו
״זה תקף לכולם, כל מי שיעז לגעת באישה שלי יזכה לגיהנום הפרטי שלי״ הוא אמר וחייך חיוך אכזרי ועלה לרכב ואני אחריו
מלודי נסעה עם ניקו אנחלס ומתאו.
״מה הוא הולך לעשות לה?״ שאלתי את תומאס מפחדת עלייה
״להרוג אותה בחורשה״ הוא ענה ברוגע
״ליער?״ שאלתי
״אפשר לומר״ הוא אמר שוב פעם ברוגע
״תומאס אל, בבקשה אל תעשה את זה״ התחננתי אליו והוא הפנה אליי את מבטו
״היא רצתה להרביץ לך, את מצפה ממני לסתום על זה?״ הוא שאל מתפלא ופוער את עיניו
״תעשה מה שתרצה שהוא לא אונס או מוות בבקשה״ ביקשתי
הוא לא ענה רק נאנח והתקשר לניקולאס ושם על ספיקר
״תחזיר אותה לבית שלה לא לפני שתכרות לה את היד שאיתה היא רצתה להרביץ לאישתי״ אמר וניתק לא מחכה לתשובה זה פאקינג אכזרי
הסתכלתי עליו אולי אפשר לעשות עוד משהו
״אם אני אוותר יותר ממוות אני אראה על חולשה אן אני לא יכול, שלא יחשבו שמישהו יפגע בך וייצא מזה בשלום״ הוא אמר ואני הנהנתי
ובדיוק הגענו לבית.
הוא יוצא לא טורח לנעול את הרכב, נכנסים לבית והוא נועל אחריו ואני נכנסת והוא מאחוריי שמעתי אותו זורק את המפתחות על השולחן בכניסה אני נכנסתי אל תוך הסלון שמה את התיק בספה הקטנה ומורידה את העגילים אני מסתכלת עליו והוא מתחיל לפתור את כפתורי חולצתו נשכתי את שפתיי הוא התקדם אליי כבר הוריד את החולצה שלו זורק על הספה הקטנה איפה שהתיק שלי
תופס במותניי ומניח אותי בעדינות רבה על הספה הגדולה כאילו מפחד שאשבר.
״הדבר היחיד שאני מוכן לשמוע הלילה זה אותך, צועקת את שמי.״ הוא אמר מה שגרם לי להתחרמן הוא סובב אותי בזמן שהוא יושב עליי כך שגבי מולו והבטן שלי על הספה, הרגשתי את הבל פיו החמים על העור שלי.
״כל כך סקסית״ הוא אמר מניח שובל של נשיקות רטובות על הגב שלי
״תומאס״ גנחתי קלות
״כן מלאך בדיוק ככה, רק שאני רוצה שכל הבית ירעד למשמע קולך״ הוא אמר ובשנייה הפך אותי לא לפני שפתח את הכפתור הבודד בשמלה שלי
הוא מבקש אישור בעיניי ואני נותנת לו, הוא מכבד אותי, ואני צריכה אותו, איתי במגע הכי אינטימי שיש.
״אני לא הולך להאיץ בך, אנחנו נעשה שלב שלב, אוקיי בייב?״ הוא שאל אותי ברכות ואני הנהנתי, סומכת עליו. לפתע הוא העלה את שמלתי חושף למולו את החלק התחתון בגופי ללא שום בד שמכסה שום חלק משם.
הוא נישק את פנים יריכיי, נישק נוגע לא נוגע, תיגע שם כבר לפני שאני אדחוף אותך לשם.
״אם את רוצה לבקש משהו את יכולה״ הוא אמר יודע בדיוק מה עובר לי בראש.