MINE// שֶׁלִּי

• פרק 18 •

״את יכולה לפתוח״ הוא אמר שראה שאני עדיין עוצמת עיניים
פתחתי את עיניי לאט לאט, פאק.
״וואו.״ זה כל מה שיצא לי מהפה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תומאס
״אהבת?״ שאלתי
״ברור״ היא ענתה עדיין חוקרת במבטה
״את יכולה לעצב איך שתרצי, זה שלך.״
״אמאל'ה זה מדהים תודה רבה אני מאוד מעריכה את זה״ היא אמרה בהתרגשות והערכתי את זה שהיא יודעת להעריך
״באהבה קטנטונת״ אמרתי מחבק אותה מאחורה
״איך ידעת שזה מה שאני רוצה?״ היא שאלה לא מבינה
״אבא שלך דיבר אותי הוא אמר שהוא תכנן לעשות לך כזה בבית שלכם ליום הולדת אבל בגלל שהוא טס אז הוא לא יכל להביא לך את זה אז אמרתי לו שנעשה את זה אצלי״
אבא שלה רצה לעשות לה סטודיו בבית, שבו היא תוכל לשיר ולרקוד, אבל בגלל שהם טסים לשלושה חודשים והיא נשארת אצלי אז אמרתי לו שאני אעשה את זה אצלי בבית, אז זה מה שעשיתי, יש לה סטודיו אצלנו בבית וזה אומר שאראה אותה רוקדת.
״תומאס תודה, באמת זה הכי לא מובן מאליו״ היא אמרה מסתובבת ומסתכלת עליי
״כל מה שתרצי רק תבקשי ואני מבטיח לעשות הכל בשביל לתת לך.״
״תודה תודה ושוב פעם תודה״ היא אמרה הפעם קופצת עליי
״כל דבר שתצטרכי לעשות כאן תגידי לי אני אדאג לזה״ אמרתי לה ואני באמת מתכוון לזה, כל דבר שהיא רק תצטרך אני אעשה בשבילה.
היא עדיין מחבקת אותי ולפתע היא לחשה לי באוזן ״ואתה עוד הבטחת עונש כפול, בינתיים אני לא רואה את זה קורה״
הו פאק. היא מחרמנת אותי.
תפסתי אותה מהמותניים, מצמיד לקיר ומתחיל לנשק לה את הפנים, שתתחנן לשפתיים.
ירדתי לצווארה נושך מנשק ומוצץ, שיתפוצץ העולם שכולם ידעו - אנסטסיה היא שלי.
פתאום ניקולאס הדבע נכנס, כמו תמיד ברגעים הכי לא מתאימים, כלב.
״סליחה סליחה״ אמר צחק ויצא בשנייה שראה את מבט הרצח שלי.
אנסטסיה תוך רגע כבר התרחקה ואמרה לי ״אני אלך לנמנם קצת״
״אפשר להצטרף?״ שאלתי בחיוך תחמן
״אין לך עבודה או משהו?״
״שאת איתי פה, העבודה תחכה.״ אמרתי מרים אותה בין ידיים ורץ לכיוון הבית בעודי צוחק.
עלינו לחדר והתחלנו לראות כמעט מלאכים.

אנסטסיה
התעוררתי וראיתי את תומאס לידי, אוי נרדמנו באמצע הפרק, מתאים לנו כל כך.
ירדתי לקומה למטה מכינה לי מיץ תפוזים, לפתע ניקולאס ניגש אליי ואמר ״אני לא יודע מי את, כאילו אני כן אבל הכוונה שלי זה שאני לא יודע מה יש בך כל כך מיוחד שתומאס התאהב בך, אני יודע שאת מיוחדת כי אם לא היית אז לא היית כאן איתו, תומאס מעולם לא הביא לכאן מישהי״
הייתי די מופתעת מהמידע
״לא נראה לי שתומאס מאוהב בי או משהו כזה״
״את טועה״ קבע
״לפי מה אתה קובע שאני טועה?״ שאלתי מגלגלת עיניים
״את יודעת? פעם תומאס אמר לי ואני מצטט ׳אל תכניס מישהי שהיא לא האישה שלך אליך לבית או למיטה׳ ואותך הוא הכניס גם לבית וגם למיטה, הוא ישן איתך כל לילה ומתעורר לצידך כל בוקר, הוא אוהב אותך.״ שוב קבע
״ניקולאס אני לא חושבת שזה המצב״ אמרתי נאנחת
״אני מכיר את אחי, אני יודע מה אני אומר, את ה-אחת קטנטונת״ אמר ונקש עם אצבעו על אפי
באתי להגיב אבל בדיוק תומאס ירד, הו פאק הוא בלי חולצה, מזלו שאין פה בנות אחרת הייתי רוצחת אותן.
רגע מה? קינאתי לו עכשיו? אוי.
״לאן נעלמת לי?״ שאל תומאס וחיבק אותי
״הלכתי לשתות, מה לא יכול בלעדיי?״
״לא יכול בלי החום גוף שיש רק לך״ הוא אמר עדיין מחבק אותי
״אוקיי אוקיי אני אלך זה הפך לקיטשי מדי ואני לא אוכל להמשיך למלא פקודות שלך שאתה ככה״ אמר ניקולאס וצחק ויצא
״בואי אליי כבר״ הוא אמר משך אותי קרוב אליו יותר, מה שחשבתי כלא אפשרי.
הוא הוריד את ראשו מסתכל לי בעיניים ואמר ״הוא צודק, אני חייב למתן את התגובות שלי שאני לידך, אחרת כולם ידעו שאת החולשה שלי ויפגעו בך בשביל לפגוע בי ואני ממש לא רוצה את זה״
״אוקיי״ אמרתי נאנחת משתחררת מהחיבוק, לפתע הוא משך אותי אליו חזקה והרים את פניי ששם את אצבעותיו על סנטרי ואמר
״היי, זה לא אומר שאני אוהב אותך פחות או משהו כזה, זה ממש לא הכיוון אל תחשבי על זה בכלל״
אני לא יודעת מה לעשות, אני מבינה אותו אבל אני גם לא יודעת לעשות את ההפרדה, אני לא יודעת מתי להיות קרה מתי להיות חמה, זה או שאני קרה או שאני חמה.
״תגידי משהו״ הוא אמר מעורר אותי ממחשבותיי
״אני לא יודעת מה להגיד לך תומאס, אין אצלי 50 אחוז פה ו50 אחוז פה, אם אני פה אז אני פה במיליון אחוז או שאני לא פה בכלל, אני לא יודעת לעשות את ההפרדה ואני גם לא רוצה לנתק את הרגשות שלי שפתאום נכנסים אנשים, אולי..״
״לא אל תגידי את זה״ הוא קטע אותי
״אולי התקדמנו מהר מדי תומאס, אני לא יכולה לנתק את הרגשות שלי בשנייה כמו שאתה יכול לעשות.״
אמרתי והלכתי לקומה למעלה מבלי לתת לו להגיב, הפעם הלכתי לחדר שלי, לא שלו,
אני אשקר אם אגיד שלא קיוויתי שיבוא אחריי אבל אם אמרתי משהו אז אמרתי, אני לא מאלה שאומרות משהו ומתכוונות למשהו אחר.
החלטתי לפתוח את המחשב ולהתחיל לחפש רעיונות לעיצוב הסטודיו, למרות שכבר היה לי משהו בראש, מצאתי כל מיני דברים אז החלטתי להתארגן ולצאת לקנות כל מה שאני צריכה, הוצאתי את הבגדים אירגנתי אותם על המיטה ונכנסתי להתקלח.
יצאתי מהמקלחת התחלתי לייבש את עצמי ומרחתי על עצמי את הקרם האהוב עליי, התקשרתי לליה, הבטחתי לה שנצא והגיע הזמן לקיים את ההבטחה, היא ישר ענתה ״ליוש אני אבוא לאסוף אותך עוד רבע שעה ככה תתארגני נלך לקניון״
״יש יש יש יש יש אהבת חיי את אני אוהבת אותךךךךךך״ היא אמרה צחקתי וניתקתי.
ואז אנחל נכנסה
״לא לימדו אותך לדפוק?״ שאלתי אותה מגחכת
״אני אדפוק אותך יא שווה״ היא אמרה, היא סוטה הילדה הזאת ואני אוהבת את זה שהיא ככה
״אני יוצאת היום עם כמה חברים שלי ואני צריכה את עזרתך במה ללבוש״
״תתני לי לסיים להתלבש ואני אבוא״
הורדתי את המגבת והתחלתי להתלבש, אני לא מתביישת מאנחל, אני די אוהבת את הגוף שלי, ראיתי שהפצע מתחיל להחלים ושמחתי, סיימתי להתלבש ושמתי נעלי ג'ורדן לבנות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~