MINE// שֶׁלִּי

• פרק 15 •

ותומאס ממשיך לחבק אותי אבל הרגשתי שאני חייבת להמשיך אחרת אני לא אספר את זה יותר לעולם.
״היי הכל בסדר, בקצב שלך, אני פה״ אמר מלטף את הפנים שלי נותן לי נשיקה בראש.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל כך קשה לי, מה אני אעשה אם הוא ישנא אותי?
הלב שלי כל כך רגיש בנושא הזה, למה הכל היה צריך להיות ככה? למה זה היה צריך להיגמר בצורה כל כך כאובה ומכוערת?
״קשה לי תומאס״ הודתי בפניו שהוא עדיין מחבק אותי
״אני יודע אני יודע, רוצה שנלך?״ הוא שאל ברוך שלא הכרתי אצלו
״לא, תישאר איתי״ אמרתי חיזקתי את החיבוק
״תמיד״ הוא אמר מחזק גם
ואחרי עשר דקות שאנחנו מחובקים בלי להגיד מילה, התחלתי להגיד ״ואז זה קרה״ והרגשתי את הידיים שלו מחזיקות את מותניי.
——————————————————
פלאשבק:
״תומר אנחנו כבר צריכים ללכת!!״ נהמתי לעברו
״טוב בואי, אבל תבטיחי לי שתוציאי את המחשבות האלה מהראש היפה שלך, אני פה לא הולך לשום מקום״ הוא אמר שם את ידיו בשני צידי לחיי ומנשק את ראשי.
אני פשוט אוהבת אותו, אוהבת את איך שהוא משרה בי ביטחון.
התחלנו ללכת ולפתע הגיעו אנשים לבושים בשחור מכסים את פניהם בכובע גרב ומכוונים אלינו את הנשק שלהם, תומר שם אותי מאחורי גבו, מנסה להסתיר אותי, ואחד מהם אמר לו ״ניסיון יפה להסתיר אותה, רק חבל שהיא הולכת למות היום״
״מה?! מי אתה? תוריד את המסיכה תהיה גבר, אף אחד לא נוגע בה בחיים״ תומר אמר
והתחלתי לפחד, מי הם? מה הם רוצים ממני? למה אני?
תוך רגע הגיעו עוד חמש אנשים כאלה
הסתערו על תומר שלי ובאו עוד שניים עליי ותומר מנסה להשתחרר מהם והתחיל לצעוק ״תעזבו אותה אל תיגעו בה היא לא קשורה לזה!!!!״
״הו, ברגע שהיא יוצאת איתך תומר שלנו, היא אחושרמוטה קשורה לזה״ אחד מהם אמר והוסיף ״איך תרגיש אם אני אתחיל לגעת בה במקומות הכי כמוסים שלה?״ וצחק
התחלתי להיבהל, מה אני עושה? רק שלא ייגע בי.
״אתה לא תעז יא מזדייןןןןן״ תומר צעק לכיוונו
״מה אתה רוצה ממני?״ הוא שאל בעצבים עם מבט של שנאה בעיניים
״בוא אני אשתף אותך במשהו קטן תומר, האמת? תכננו להראות לך מול העיניים איך אני מזיין את אהובתך הקטנה ואז רוצח אותה בלי רחמים״ ותומר ירק לכיוונו
״אבל למה להרוס לך את החיים שאני יכול להרוס לאהבת חייך?״ הוא שאל
״לא לא לא אל תעשו לה כלום אני מתחנן״ תומר התחנן עם דמעות בעיניים
״תסתום יא מזדיין״ הלבוש בשחור אמר נותן לו אגרוף לפנים
הושיבו אותנו אחד מול השני על הברכיים במרחק של בערך 6 מטר וההוא שעד עכשיו דיבר התקרב אליי ואמר לי ״את הולכת להסתכל על כל מה שקורה פה, במידה ולא תסתכלי? את תסבלי״ הסתכלתי עליו במבט לא מובן ״קחי דוגמה ילדה תמימה״ אמר ושרט אותי עם האולר ונאנקתי מכאבים
וראיתי את תומר מנסה להשתחרר מאחיזתם וצועק ״לאאאא אל תעשו לה כלום בבקשה״ הוא צורח עוד רגע נעלם לו הקול
״תשתוק״ אמר נעץ בתוך הבטן שלו את הסכין
״לאא!״ צעקתי עוצמת את עיניי והרגשתי עוד צריבה בכתפי, וההוא שהחזיק בי מצד שמאל שרט אותי יותר עמוק מהקודם ונאנקתי בכאבים התחלתי לבכות,
בום! עוד דקירה בתומר,
וההוא שמחזיק אותי מצד שמאל אומר ״את לא עוצמת את העיניים שלך אפילו לדקה אחרת תסבלי, זונה!״
לא יכולתי להסתכל על זה, לא יכולתי.
עצמתי את עיניי מרגישה צריבה יותר גדולה מהקודמת
בום! עוד דקירה ועוד דקירה, אחת אחרי השנייה, ואני רואה את אהובי סובל ונאנק מכאבים, עצמי את עיניי לא מסוגלת להסתכל
האיש שדקר את תומר שלי התקרב לכיווני בזמן שעצמתי עיניים ואמר ״אמרתי לך לא לעצום עיניים, תמימה״ הרים לי את החולצה בקצת ושרט יותר עמוק בבטן והפעם הכניס את הסכין קצת לתוכי וכבר בקושי הרגשתי את זה.
הוא הלך לתומר סיים את עבודתו, 7 פעמים! 7 פאקינג פעמים הוא דקר את תומר שלי, בהמת אדם!
לקחתי מההוא שעמד משמאלי את האקדח בלי שישים לב, לא יודעת איך, ההוא שדקר את תומר קרא להם ואמר להם ״לכו לרכבים אני כבר מגיע״
לא יודעת מאיפה הגיעו אליי הכוחות לקום, לטעון את האקדח, ראיתי את תומר עושה את זה כמה פעמים ועשיתי כמו שעשה, וכיוונתי לרוצח של תומר, ויריתי שלושה יריות, אחת אחרי השנייה, בום! בום! בום!
ואז הם הגיעו, בני דודים שלו ואני רצתי לתומר נאנקת מכאבים מעיפה את הרוצח המזדיין מעליו ויושבת ליד תומר מחזיקה את ראשו בידיי וצועקת, איך איך בחצי שעה הכל מתהפך אלוהים? איך לפני חצי שעה הבן אדם שמח מולי ועכשיו אני אוחזת בגופתו. למה זה מגיע לו?
הנחתי אותו על הרצפה, בעדינות רבה, נישקתי את ראשו ורצתי הביתה.
נער בן 18, שלנצח יישאר בן 18.
סוף פלאשבק.
——————————————————
״אתה מבין? ידעתי שהוא בתוך זה ובכל זאת הייתי איתו״ אמרתי בוכה את הדמעות שלי שמעולם לא יצאו ותומאס מחבק אותי עדיין בשוק,
לא סיפרתי לו שעשו לי בבטן, הראתי לו רק בכתפיים, מה שבבטן זה רק שלי, אף אחד לא ראה ולא יראה שם.