תמיד חשבתי שזריחה זה רק עוד סימן מבשר רעות, כמו רבים אחרים...
סופות רעמים,
חתולים שחורים
או כל מיני בולשיט שאנשים היו מספרים כדי להפחיד ילדים קטנים...
הבעיה בזריחה זה שהיא משלה אותך
גורמת לך לחשוב שהיא משהו טוב
גורמת לך לבטוח בה.
ואז עוזבת אותך בזמן שאתה הכי זקוק לה.
טוב..
דיי ניסחפנו במושגים.
או בתאורים שגלשו מזריחה לדברים אחרים.
###
קוראים לי סוקי, אני בת 16 ולא כל כך מאמינה באנשים(כמה מפתיע...🙄🙄
מאז שאני זוכרת את עצמי אנשים מעולם לא גרמו לי לצפות למשהו חוץ מרוע טהור שלא היסס להגיע , ובמיוחד כשלא צריך אותו.
יש לי אח קטן בן 12 ואמא שלא כל כך מתפקדת (בלשון המעטה)
אולי היה לנו מתי שהוא אבא, אבל מבחינתי הוא מת.
כמו הרבה אנשים אחרים.
קבור.
בתוך ים של אכזבה שלעולם לא תתעורר.
נהייתי קצת רגשנית..
או צינית...
אבל זו המציאות.
החיים מעולם לא נתנו לנו משהו שהם לא יכולים לקחת.
והכי מצחיק זה לגלות שדווקא את הדברים שהם הביאו היינו רוצים לאבד
ואת הדברים שלקחו היינו רוצים לקבל חזרה.
תמיד אומרים שאתה לא מבין מה יש לך ביד עד שאתה מאבד אותו...
אבל זה לאו דווקא נכון.
אני הערכתי את אמא שלי לפני שאיבדה את דעתה בשביל סמים ואלכוהול.
אני הערכתי את האבא שלי כשהיה בחיים.
אני הערכתי.
ומאז שערכתי רק איבדתי יותר ויותר דברים.
מאז שהייתי אופטימית הדברים רק השתבשו
או שפשוט כשאתה אופטימי אתה מצפה למשהו?
ולכן אני חיה על משפט אחר.
משפט כואב.
משפט קצר
קולע.
אבל משפט נכון.
*"צפה לטוב ביותר , התכונן לגרוע מכל."*
YOU ARE READING
קרן האור לחושך שבתוכי.
Teen Fictionסוקי היא נערה פסימית. פסימית לחיים. לאנשים. לכל מה שזז ולא זז. כל דבר בעולם תמיד איכזב אותה. והסיבה היחידה שהיא עוד לא החליטה לשים קץ לחיים האומללים שלה זה שיש לה אח קטן. עם כל זה שהיא חשבה שאין לה לב... היא לא תשאיר אותו לבד בעולם. היא חיה בשבילו...
