להבות של שלג ‏

פרק -30- תשוקה

~וטוריו~

היא הייתה לחוצה נורא. אבל אני חושב שזה דבר שאני אוהב בה. את המבט התוהה הזה. אני מתבונן בשלג. היא נראית כל כך מבולבלת לצידה של ג'ולייט זה מעט משעשע וגורם לי לחייך.
״איך אתה חושב שלוסיונה מרגישה לגבי האירוסים שלהם?״ אלדו מביט בי ולוגם מהמשקה שבידו.
אני מביט בו בזמן שהבנות יוצאות החוצה. ״אני חושב שהיא פחות לחוצה, שהיא מרגישה בנוח לידי.״ אני מודה באמת.
הוא מהנהן. ״שמתי לב שנעלמתם קודם לכן ממש לפני טקס האירוסים.״ אומר ונראה שחושד במשהו.
אני מהנהן, ״נכון.״
״ומה עשיתם לבדכם?״ שאל ונראה חסר סבלנות כלפי. זה גורם לי לחייך.
״למה זה כל כך מעניין אותך אחי?״ אני מצר את עיניי.
אלדו נאנח אבל מיד מתעשת ומניח את ידו על כתפי כדי שאשים לב מאחורי. אני מסתובב ומבחין בדריו מוסו ניגש לעברינו.
״ויטוריו,״ הוא מושיט את ידו ואני לוחץ אותה.
״תודה שהגעת דריו.״ אני מודה לו. זה לא מובן מאליו שקאפו ניו יורק יגיע עד לכאן בשביל טקס האירוסים המצומצם שלי, הייתי מצפה שיגיע לחתונה אבל הוא הגיע גם היום. הוא תמיד היה אדם של כבוד. תמיד הערצתי אותו על כך.
דריו מהנהן, ״אנחנו כמו משפחה.״ הוא מביט באלדו. ״גדלת אלדו, אני זוכר אותך קטן.״ אחי מחייך לוחץ את ידו.
״מה שלום ג׳וזף?״ הוא שואל את אלדו על אבינו לכן אני שותק.
״הוא מרותק למיטה.״ זה מה שאלדו אומר. הוא לקח את מצבו של אבינו הרבה יותר קשה ממני.
״אני מקווה שהמצב ישתפר.״ דריו מביט בשנינו.
״גם אנחנו.״ אלדו מחייך חיוך קטן.
דריו מהנהן. ״אני שמח שהכל עובד כמו שצריך, הסחורות וכמובן שלוסיונה כאן.״ מביט בי ברצינות. הוא עזר לי רבות נגד הרוסים, וגם דאג לעזור עם הסחורות שהם גנבו בשטח שלו.
״היא מצליחה להתאקלם?״ מתעניין. אני מהנהן. ״לאט לאט.״
״יופי.״ הוא מכניס את ידיו בכיסי מכנסיו. ״אני מניח שניפגש כולנו בחתונה?״ מרים גבות.
אני מהנהן. ״בודאי אזמין את שאר המשפחות.״ אני נזהר במילותי מולו.
״כמובן, פרד פיזאנו יגיע ואביא את משפחתי. הרי אני מחשיב אותך לאח ויטוריו.״
אני מהנהן ומבחין בסלבטורה, הוא ניגש לעברינו יחד עם אלסיו. ״דריו.״ ממהר ללחוץ את ידו. דריו בן גילו של סלבטורה. יש לו שניי תאומים בני גילה של שלג. הוא מהנהן אל סלבטורה ונראה שמשתתף במה שהוא חווה.
״איך אתה מרגיש?״ מתעניין.
סלבטורה מחייך. ״אני לא יודע מה לענות כך כך דריו. המצב כל כך מסובך.״
״אני מבין. העיקר שהילדה שלך כאן.״
״לא ציפיתי לראות אותך כאן, אני מודה לך על כך.״ סלבטורה אומר.
״כמו שאמרתי לויטוריו, אנחנו כמו משפחה.״ דריו מחייך ומביט באלסיו. ״מר מוסו.״ אלסיו ממהר להושיט את ידו אליו. דריו מהנהן לוחץ את ידו. ״אתה גדול מבניי, אבל אני מקווה שאתה כבר נכנסת לעסק.״ דריו מביט בי.
״כמובן אדוני.״ אלסיו מהנהן ברצינות. דריו הוא אדם שצריך להתנהל מולו בכבוד.