~לוסיונה~
עצמתי את עיניי ופלטתי נשיפה מתוחה. אני מתעבת את ון. מתעבת. הובטחתי לו לפני ארבע שנים ומאז אנחנו מאורסים.
בעוד שון יכל להיות האביר על הסוס הלבן שלי הוא בחר להיות השטן. שטן שהייתי רוצה שישרף בגיהנום. התרוממתי מהמיטה ומיהרתי לארון. מסיטה שמלה אחר שמלה ולבסוף מוציאה שמלה בצבע סגול כהה. אני מודדת אותה ומוודא שהיא לא חושפת דבר מול המראה. רק ארוכה וצנועה. אני מסרקת את שיערי וקולעת אותו לצמה ארוכה. לוקחת נשימה עמוקה ונועלת נעליים.
״סשה אני חייבת?״ אני לוחשת ומציצה מהדלת.
״קדימה הוא ממתין לך הרבה זמן. קטיה.״
אני משפילה מבט ויוצאת החוצה אך סשה חוסם לי את המעבר עם ידו.
״ביקשתי ממך לטפל בזה.״ הוא רוטן ומושך את זרועי חזרה אל החדר. מוביל אותי לחדר הרחצה ומוציא מהארון חומר חיטוי.
התיישבתי על שרפרף בחדר הרחצה.
״זה לא באמת משנה, ון אלים הוא גם ככה מתאפק לא להכות אותי בכל פעם שמבחין בי.״ מלמלתי שטבל קיסם בחומר חיטוי. סשה לא מביט בי ומתמקד במשימה בלבד.
״הוא יכבד אותך. בתור ביתו של ראש המאפיה הרוסית עליו לכבד אותך.״ אומר ואוחז בסנטרי. אני מעוותת את פניי מעט שהחומר צורב את שפתיי.
״הוא כבר הכה אותי.״ מלמלתי וסשה יישר את עיניו אליי. הבחנתי בכעס שהופיע בהן. סשה תמיד דאג לי. עד כמה שהוא יכל.
״ליאוניד יודע. זה היה מולו.״ לחשתי. הוא בלע רוק והוציא מייקאפ מכסה את החבורה בעדינות.
״אם רק היית יכול לעזור לי.. להימלט מהעתיד הזה סשה.״ התחננתי והבטתי בפניו.
הוא סוגר את הארון ומביט בי. ״אם הייתי יכול? הלוואי. אבל את כאן נסיכה, ואין דבר שאני יכול לעשות חוץ מלפתוח לך את הדלת ולסגור אותה כל פעם מחדש.״ אומר.
אני מהנהנת ומחייכת.
״לפחות יש לי אותך, אתה החבר היחיד שלי.״ את סשה הכרתי אחרי השנה הראשונה שלי כאן. הוא היה נעים יותר מכל חייל אחר של ליאוניד. הוא גדול ממני מעט וגם לא התנהג אליי באכזריות, אף פעם. הוא לא מסכים עם האלימות של ליאוניד. הוא דואג לי בדרכו שלו. הוא מגחך ופותח את הדלת.
״קדימה הארוס שלך מחכה לך.״ אמר ובתגובה עיוותתי את פניי בגועל.
״הוא לא הארוס שלי.״ מיהרתי להדגיש. סשה מגחך שוב שאנחנו פונים במסדרון והוא פותח עבורי את הדלת לחדר אירוח. אני מבחינה בון מערבב את הנוזל בכוסו בזמן שהוא יושב ובוחן את החדר. את העושר שבבית. הוא לבוש כמו בכל פעם שאני פוגשת אותו. מכנס חליפה וחולצה שכמה מהכפתורים העליונים פתוחים וחושפים מחזהו, האקדח שלו בולט מעל מכנסיו ושיערו הבהיר קצוץ נשאר אותו הדבר. ון בוגר ממני בעשר שנים. הוא לא התחתן עד עכשיו כי היה עסוק בלעלות את מעמדו במאפיה. הוא אכזרי וניזון מרשע בלבד. אחד שנהנה מסבל של אחרים. ון מפחיד אותי כל כך הוא לא הבחור שהייתי רוצה להינשא לו.
YOU ARE READING
להבות של שלג
Romanceהספר הראשון בסדרת הלהבות כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים. תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפי...
