להבות של שלג ‏

פרק -3- אני כאן

~ויטוריו~

״אני מציע שתשקול את זה ולא תלך לשם.״ אלדו ממשיך לדבר לצידי.
״מזל שאתה רק מציע.״ אני מגחך וממשיך לצעוד אל כיוון המטוס.
הוא מסדר את ג׳קט החליפה שלו ונראה חסר סבלנות שצועד אחרי.
״אבא חולה ויטו.״ אלדו מסנן מבין שפתיו וגורם לי לעצור כאילו שאני לא יודע את זה. לפעמים הוא שוכח שאני זה הבן הבכור במשפחה. אני מכווץ את עיניי ולוקח צעד לעברו.
״אם ככה אתה מנסה לשכנע אותי זה לא יעזור.״ אני אומר.
״הוא טומן לך פח, אחי איך אתה לא רואה את זה?״ הוא מתעצבן ולוחץ.
הזזתי את ראשי מצד לצד. ״כי אני יודע.״
הוא מביט בי מבולבל. ״רגע מה? אתה יודע?״
חייכתי, ״החיילים שלי כבר מחכים לי במקום. ברגע שאני נוחת ונותן הוראה הזין הזה נחשב כמת.״
חיוך שובב עולה על שפתיו. ״אז יש לך עוד רוסי לאוסף?״
הזזתי את ראשי מצד לצד וחיוך קטן עלה על זווית פי.
״מצטרף לרשימה שלי.״ אני אומר בגאווה.
״זאת רמאות! אתה לא זה שהורג אותו אלא החיילים שלך.״ אלדו משלב את ידיו.
״זה לא משנה את העובדה שאני מוביל עליך.״ אני אומר ומרים כתפיים.
הוא מזיז את ראשו מצד לצד.
״אני אחכה לך כאן, גם ככה אני צריך לעשות כמה שיחות עם הספקים בשיקגו.״ אומר. ספקים משיקגו? אני עוצר במקומי.
״אין בעיות עם המשלוחים נכון?״ אני שואל והוא מביט בי עם מבט תוהה. כאילו לא יודע האם לספר לי.
״הברטאווה ממשיכים להתעסק עם המשלוחים שלנו.״ אני מבין ואומר בכעס. ״למה לעזאזל לא עידכנת אותי!״ התפרצתי עליו.
אלדו נאנח ומגרד בראשו,
״כי ידעתי שתגיב ככה. הם כבר שנים פולשים לנו למחסנים למה אתה מצפה שלא יגיעו גם למחסן בשיקגו?״
בעוד רגע גם יגיעו לניו יורק למחסן הגדול ביותר ואז נהיה בבעיה גדולה יותר.
נשפתי. ״תטפל בזה אלדו.״ אני אומר וצועד בכעס משאיר את אחי מאחור.

״קאפו.״ קולו של לאונרדו נשמע ברגע שאני עונה לשיחה ממנו.
״לאונרדו.״ אני עונה וממהר לכיוון המטוס שממתין לי. אני מהנהן לטייס שנכנס למטוס ולדיילת שכבר עומדת בכניסה לכבודי.
״הצלחנו.״ אומר בביטחון מופרז וגורם לי לעצור במקומי.
אני מסתובב ומפנה גב למטוס.
״יש לכם מיקום? מיקום מדוייק?״ אני שואל וחש באש שבוערת בי לאט לאט מתפשטת. הנקמה שחיכיתי לה. כף ידי מתהדקת על הסכין שלי. הנחה בנדן שלה.
״כן קאפו, ההזדמנות שלנו סוף סוף הגיעה.״
אני עוצם עיניים רק כדי להרגע. רק כדי לנשום את האוויר הנעים סביבי.
״אני מבטל את הטיסה, ניפגש במשרד.״ אני אומר בקול נוקשה.
״כן קאפו. אודיע לכולם להגיע.״