The journal H.S translated to hebrew

פרק 34

(נקודת מבט אמבר)

"לא ידעתי שכל כך הרבה אנשים יכולים להיות שם!" אמרתי בקול, כשסוף סוף יצאנו שוב. והפעם הודיתי על הקור שהיה בחוץ- היה כמעט קלסטרופובי להיות בתור עם הארי לחוץ על גבי, בזמן שלבשתי את הג'קט שלי... היה שם כל כך חם והריח שלו היה בכל מקום. עשן, מנטה והבושם הזה. היה לי קשה לחשוב.
הארי הלך אחריי החוצה דרך הדלת הזו ושמחתי לראות אותו עם הסוודר הגדול, השחור והמחמם עם החורים והג'קט שהוא לבש באותו יום באוטובוס כשראיתי אותו בפעם הראשונה. אהבתי את איך שהשיער שלו נהיה יותר מבולגן מכשלבש את הסוודר.
"אז החלטת?" הוא שאל אותי, כשפתחתי את תיקי כדי להוציא את הכפפות שלי (כאלה שלא מכסות את האצבעות). הוא הכניס את ידיו לכיסי הג'קט שלו ועמד על עקביו, כשניסה לשאול אותי באקראיות. הוא הסתכל על לואי ונייל, שאליהם הצטרפו אלכס ואד.
משהו אמר לי שהארי לא היה בדרך כלל כזה עקשן- או שהיה אכפת לו כל כך.
"החלטתי", הוא כיווץ את עיניו אליי, כששלחתי לו חיוך מרושע ולא המשכתי. הוא הניד בראשו, כך ששערו החום נפל לעיניו, והוא לא הצליח להחזיק את החיוך יותר,
"ו...?"
"אממ...", העברתי את מבטי לרגליי. לא ממש רציתי ללכת למועדון- רציתי לראות סרט או לאכול גלידה מקופסה בפיג'מה עם כוס קפה. אולי אפילו שתיהם ביחד. אבל גם לא רציתי לעזוב את הארי. או שהוא יעזוב אותי.
"אני לא במצב רוח לחגוג בשמועדון כרגע האמת", הסתכלתי על נעליי ונזכרתי שוב שאני צריכה לקנות מגפיים. הרגשתי אשמה על שאמרתי את זה- אני מקווה שהוא לא הבין את זה לא נכון. הרמתי את ראשי כשקולו של לואי הדהד ברחוב.
"אתם באים?" הוא סימן לנו לבוא לכיוון הקבוצה, שגדלה- יותר חברים שזיהיתי. והם התחילו לזוז.
הסתכלתי על הארי- מחכה שירוץ אחריהם. מחכה שיעשה את הבחירה שלו. עיניו עברו לכיווני, לפני שעברו ללואי שחזר אחורה, מסתכל עלינו מרחוק יותר ברחוב- מחכה שנצטרף אליו.
"פעם אחרת לואי! תהנו!" מילותיו של הארי נשמעו ברחוב כשחשמל עבר בגופי וגרם ללבי לפעום בדרכים מוזרות וחדשות. לואי סימן לו עם אגודל למעלה וחיוך ענק ודילג לכיוון האחרים.
עם הבחור עם העיניים הירוקות הנוצצות ליידי וליבי שפעם בקצב לא בריא, קולו של הארי יצא רך ושקט יותר- נועד רק לשמיעתי הפעם. הוא נשמע כמעט לא בטוח כששלח לי חיוך קטן ומתוק ושאל, "אז מה את רוצה לעשות?"