חייכתי בנימוס לזוג כשהדלקתי את הנר שעל שולחנם, עדייו חשבתי על נושא העובדת החדשה- איך היא יכלה להיות כל כך גרועה? אולי אריק חיבב אותה - אני יכולה רק לדמיין איך הוא היה כל כך עסוק בעבודה שהוא פשוט לא שם לב שהוא מצא אותה מעניינת. הוא היה די נלהב מהעבודה שלו כאן והיה אחראי לארגן הופעות, קריאות שירה ועוד.
זה תמיד נחשב כהצלחה.
אבל אם איזו נערה היתה הורסת את זה בגלל שהיה לה האנגאובר זה בטוח היה הופך את זה ליום עבודה קשה בשבילו.
חייכתי לעצמי על המחשבה שהלם אהבה ילחיץ את אריק, שמתי את הנר בחזרה במחזיק הנרות.
"אפשר לקבל קפוצ'ינו? ואתם מגישים כאן גם אוכל?" האישה הצעירה שאלה אותי עם חיוך כשעמדתי לעבור לשולחן הבא.
אמרתי לה מה התפריט ולקחתי את ההזמנה שלה בדיוק כשהסתובבתי לכיוון הדלפק, מישהו שאל אותי, "את יודעת עם ג'ני באה היום?"
הנדתי בראשי בבלבול- ג'ני? הכרתי את כל מי שעבד פה ואני בטוחה שלא היתה פה שום ג'ניפר.
"היא רק התחילה לעבוד היום והיא אמרה לנו שהמשמרת שלה נגמרת בשש וחצי, אבל היא לא היתה פה כשבאנו בשש", הוא המשיך עם קול איטי ורך.
עיניו היו ידידותיות ושמתי לב לקעקוע רובוט על זרועו.
"או! אז אני חושבת שהיא הלכה מוקדם מצטערת", אז לבחורה החדשה קוראים ג'ני.
הסתכלתי על הזוג שמולי עם התעניינות, אז הם היו חברים של הבחורה הזאת? עיניו של הבחור היו בצבע עמוק של שקד והוא חייך אליי חיוך רך, "זה בסדר. תודה בכל זאת".
הנהנתי. עדיין מאוכזבת שלא יכלתי לעזור להם, הם נראו ממש נחמדים.
השתחררתי מההרגשה הזאת כשהלכתי מהר לדלפק, התחלתי להכין את ההזמנה.
"הזוג ליד החלון הכירו את החדשה מתברר שהשם שלה הוא ג'ני", אמרתי מתקדמת לכיוון שולחנם, כשמארק חזר מחדר האחסון.
עיניו זזו מהר לכיוון השולחן ליד החלון גבותיו התרוממו בהפתעה, "אז את חושבת שהיא סטודנטית לאמנות? אולי היא הולכת לבית ספר לאמנות בsouth wabash av? הם נראים בדיוק כמו האנשים שילכו לשם", פתאום הוא הסתכל אליי והמשיך לדבר, "אני מתכוון לא שהם את יודעת- כמו.
לא בגלל ש... אבל חשבתי שאולי."
צחקתי על הדאגה הלא ברורה שלו לגבי אם הוא נשמע שפטני מדי, "כן. כן אני לגמרי מבינה למה אתה מתכוון. תלמידי אומנות בדרך כלל כל כך צבעוניים ובעלי הצורך להבעה עצמית - בפעם האחרונה שבדקתי היה להם שיער בצבע לבנדר וקעקועים". מארק הנהן בלהט על ההגדרה שלי.
הפחד הכי גדול שלו היה שאנשים יחשבו שהוא שפטני או שיפרשו לא נכון את מה שהוא התכוון.
YOU ARE READING
The journal H.S translated to hebrew
Fanfictionהסיפור בהפסקה כרגע ואני לא יודעת מתי/ אם אמשיך אותו מצטערת. "את מבינה שיומן הוא דבר אישי מאוד נכון?" קולו היה מחוספס, נמוך ומאיים. הקול הזה החזיר את גופי לחיים וגרם לי לקחת צעד אחורה בפחד כשהמשיך, "אז השאלה היחידה שלי היא למה לעזאזל את עומדת עם שלי...
