רפיילי - קסם פיאור

פרק 10

פקחתי את עניי לקולה של מרילוז. "שלום לך," היא אמרה לי והתחככה עם הלחי שלי.

"היי," אמרתי בחיוך. "אנחנו בחלום נכון?"

"נכון." השיבה לי מרילוז.

הבטתי בה כמחכה לתשובות. משלא ענתה לי שאלתי אותה, "איך? אני לא מדמיינת אותך.... אני חושבת. כי גם איולט רואה ושומעת אותך."

"ברור שאת לא מדמיינת אותי," היא ניפנפה בכנפיה במהירות. "מה שרציתי להגיד לך, זה שהגיעה השעה לספר לך למה יש דבר כזה ציפור שיכולה לדבר. לא את הכל, אבל קצת, לפחות. חבל לאבד זמן." הוסיפה בהרהור לעצמה. "אבל לא עכשיו. מחר כשאיולט ומיילו יבואו, כולכם
תלכו לחנות הגלידה שהיית בה הפעם הקודמת. של-"

אני ידעתי כבר איך קוראים לו. "לוקי," קטעתי אותה. "אני יודעת. נפגשנו והוא הציג את עצמו." הוספתי כשראיתי את עינייה התוהות. "אבל אין גוסטב ומיילו קשורים לזה?"

"פשוט נפגש שם." צייצה. "אין לך מושג כמה חיכיתי לרגע הזה...."

"מה? למה? ורגע! אבל למה שם?" שאלתי, אבל היא כבר לא הייתה שם.

*

פקחתי את עניי לקולו של גוסטב הקורא לי. "באמת רפָיילי! כבר עשרה לשמונה!" הוא אמר בתסכול. "גם ביום השני נאחר? באמת!" הוסיף, והביט בי בייאוש.

במשך כמה שניות פשוט בהיתי בתווי פניו. "אוי ואבוי..." לחשתי.

"רפָיילי?"

קמתי במהירות והלכתי- ברחתי לעבר המקלחת, בלי לתת לו לומר עוד מילה.

צחצחתי שיניים, התקלחתי וסתם זרקתי על עצמי טייטס שחור וגופיה שחורה, במהירות הכי מהירה שיכולתי.

כבר היינו מחוץ למלון כשגוסטב ניזכר שדכח משהו בחדר שלו. "קדימה...!" האצתי בו, "אנחנו נאחר בטוח!" מלמלתי לעצמי.

לבסוף הגענו לבית הספר- באיחור.

"יש לכם לומר משהו להגנתכם?" אמר המורה שהיה בשיעור הראשון, לא ידעתי מה שמו בגלל שהפרענו באמצע השיעור עם איחור של 40 דקות.

"קמתי מאוחר...?" שאלתי יותר מאשר אמרתי. גוסטב הנהן כדי לאשר את דבריי.

"יום שני ללימודים, וכבר את מאחרת?" ניסיתי לחייך חיוך חמוד בשביל לרכך אותו. הייתי טובה בזה. "אבל זו רק תחילת השנה אז אני אוותר..."

"ביי, רף..." הוא לחש לי באוזני וליבי רעד לשמע קולו. הוא המציא לי שם חיבה... "אני הולך." ואז הוא נישק את לחיי נשיקה רכה וארוכה שגרמה לי להאנק.

השפתיים שלו היו רכות כל כך, ורציתי שהרגע הזה ימשך לנצח. אבל השפתיים שלו היתנתקו ממני ופיתאום היה לי כל כך קר.