רפיילי - קסם פיאור

פרק 65

"חדשות משמחות! ברוב שימחה והדר, מודיעים המלכה מריג׳ן והמלך קוראזון על הולדת יורשת העצר!
בשעה טובה נולדה הנסיכה והיורשת של ממלכת פיאור, שנולדה בתאריך 9,979.13.13 בשעה 4:36!"

מצמצתי בעיניי וניסיתי להמשיך לקרא את העיתון הישן. זה היה עיתון מלפני 20 שנים, שמצאתי מתחת למיטה שישנתי בה.

סערת הרגשות שהיתחוללה בי גרמה לי להיות תקועה מול אותו עמוד במשך שעה שלמה. לא הצלחתי להיתרכז.

ניסיתי לדפדף מעט, אבל אז עיני קלטה עמוד נוצץ בעיתון, שניראה בוהק גם למרות שהיה ישן ביותר. כמה עמודים, שבישרו על הולדת הנסיכה.

"שמה של הנסיכה יפורסם בטקס השם-טל, שיחול כפי שתוכנן ביום השמיני אחרי הלידה, כלומר בעוד שבעה ימים!!
ההיתרגשות בעיצומה! קיבלנו דיווח מעורפל מפי עורכת הטקס, ביתה של המיילדת סין פויינט!"

הפסקתי לקרא כשבזוית עיניי ראיתי תזוזה שקטה.

"לאיפה אתה הולך?" לחשתי בעייפות ובקול אדיש מדי מכדי להיות מיתעניין. הסטתי את מבטי מהעיתון והבטתי בגוסטב בשיעמום.

אבל אז שמתי לב שהוא חובש כובע מיצחייה המכסה את עיניו, ועל גבו התיק הכחול שקיבל.

סגרתי את העיתון כשאני שומרת על העמוד שהייתי בו בעזרת אצבעי, בשעה שגוסטב סב על עקביו וגילה לי את פניו. הוא נשך את שפתו התחתונה והביט הצידה לכמה שניות.

היתרוממתי ממושבי כשהוא היתקדם אליי בצעדים איטיים. גוסטב היתמהמה כמה שניות מולי ואז חיבק אותי.

החזרתי לו חיבוק מעט מבולבל. "לאיפה אתה הולך?" חזרתי על שאלתי שוב.

הוא היתנתק ממני ואז הביא בי במבט קודר. "אני הולך הביתה. אני בורח מפה."

"בורח? הביתה?" שאלתי בבילבול והעיתון כימעט נישמט מידי. "על... על מה אתה מדבר?"

"המסע הזה לקח לי יותר מידי." הוא אמר בקול רועד. "הדבר הזה שנידבק לי פיתאום לחיים."

"איזה דבר? גוסטב, על מה אתה מדבר?"

הוא היתנשף בקול שנידמה כניסער לפתע. הוא הניד בראשו בעיניים עצומות. "אני כבר לא מרגיש את עצמי. אני לא עצמי. אני מישתנה, רף. אני חייב ללכת הביתה."

"מ-מה זאת אומרת? איך? אתה יודע איך חוזרים?" גימגמתי, "ו... תיזרוק את הכל לפח? לא סתם ניבחרת! צריכים אותך פה, בפיאור!" היתנערתי במהירות כשהבנתי את דבריו והחזקתי בכתפיו. כבר הרגשתי כמו לוקי. "גוסטב, אנחנו חייבים להציל את הממלכה הזאת!"

"לא, אנחנו לא!" הוא ניער את ידיי והרים אליי את מבטו. היה בעיניו משהו שלא הצלחתי לפענח. "קודם אני צריך לעזוב את המישפחה היחידה שלי, אחר כך אני בתוך קרב מטורף עם איזה גמד, אני ניפצע, ובסוף אני מגלה....." הוא הישתנק ולא הצליח לסיים את המישפט. הוא מיצמץ בעיניו וראיתי שלחלוחית עומדת בהן.