צעדנו על שביל שהוביל אותנו אל מרכז הפארק הגדול.
עצים גבוהים היו מסביבנו. הם כיסו את השמיים בעליהם הירוקים ובענפיהם העבים. קרני השמש ביצבצו מבין הסדקים בחופת העלים שמעל, ויצרו על האדמה מתחתנו משחק של אור וצל.
העצים החלו להידלדל, והשביל הגיע אל סטיה חדה, שהמשיכה ימינה.
דשא כיסא את האדמה מלפנינו.
סטינו מהשביל והמשכנו קדימה.
התקרבנו אל אגם קטן שהיה בהמשך.
מסביב לאגם, צמח דשא ירקרק, שדיגדג את אצבעות רגליי מבעד לסנדלים שלי כשעברתי בו.
במימיו התכולים של האגם, הייתה ההישתקפות של השמיים והשמש הצהובה והבוהקת. המים הצלולים נצצו לאורה של השמש, והציפורים צייצו. כמעט צחקקתי כשחשבתי כמה נפלא מרגיש להיות כאן.
התקרבתי אל האגם, והרכנתי את ראשי כדי לראות את הישתקפותי המחייכת. הרוח החמימה יצרה אדוות קטנות במים, שליטפו את הברווזים ששטו באגם ואת בבואתי שרעדה מהן.
הם היו לבנים. שניים גדולים ועוד חמישה קטנטנים, צהבהבים. צבע המקור שלהם היה כתום וכנפיהם הלבנות נמתחו בכל אורכן כשילד קטן זרק אליהם חתיכת לחם.
"רפָיילי!" שמעתי את הקול של מיילו.
הסתובבתי לאחור וראיתי את מיילו ואיולט רצים אלינו. "הגעתם!"
גוסטב חבט בגב של חברו בידידות, וחיוך הפציע על פניו. "מה קורה?"
איולט התקרבה אליי בחיוך. "תנחשי מה?" היא קראה שאלה בהתרגשות. הרמתי את גבותיי בשאלה.
היא רצה אליי בחיוך ושימלתה הפירחונית התעופפה מאחוריה. היא לבשה שמלה וורודה עם פרחים קטנטנים. השמלה כיסתה את יירכיה אך חשפה את בירכה.
שיערה החום והחלק כיסה את הכתפיות הדקות של שמלתה, וסרט אדמדם היה קשור בו.
עיניה האפורות ננעצו בי בהתרגשות.
"מה?" שאלתי אותה בבלבול, כשכבר הייתה לידי. "כנראה משהו טוב, אם את ממש שמחה ככה..." מלמלתי בחשדנות, אך עם זאת, גם שעשוע.
"מותר לי להביא אתכם!" היא קראה בשמחה וקפצה עליי בחיבוק. מעבר לכתפה, ראיתי את הבנים מתקרבים אלינו, כשג׳יימס ביניהם.
ניפנפתי למיילו בחיוך. הוא לבש מכנס ג׳ינס דק צהוב, שקופל עד הברך, וחולצה פשוטה ירוקה, שכמו השתלבה בסביבה הירוקה. וכמו תמיד, משקפיים עם מסגרת כחולה הייתה על חוטמו. הרוח פרעה את שיערו הבלונדיני- בהיר בשובבות.
"לאיפה?" שאלתי בסקרנות, כשאיולט התנתקה ממני.
"לבית היתומים!" אמרה איולט בחיוך, "אף פעם לא הסכימו לנו להביא אורחים או חברים, אבל עכשיו כן! ואני יכולה להביא אתכם לשם!"
ג׳יימס התקרב אליי בריצה, כשמבט מפציר על פניו, הוא פתח את פיו, ובא להגיד משהו אך איולט הקדימה אותו.
YOU ARE READING
רפיילי - קסם פיאור
Fantasy*נכון לעכשיו לא מתעדכן*(לצערי) רפיילי. שם מיוחד לילדה מיוחדת, לא ככה? זה לא מה שרפיילי חשבה, היא לא ראתה איך היא מיוחדת. ואי אפשר להאשים אותה, החיים שלה לא הכי שמחים. האנשים היחידים שמצליחים להעלות חיוך על פניה, הם אבא שלה, עובדת במלון שבו היא גרה...
