גוסטב התרחק בקפיצות מהגופלי שהיכה והתקרב אליי ואל מיילו. פניו התעוותו מעייפות וכאב.
לוקי בחן את הסביבה במקצועיות ואז ניסה לבדוק את המכה של מיילו, אבל זה היה קצת קשה כי הוא כל הזמן הסתובב. לוקאס הקשיב לטאי המזמר שהסביר לו מה קרה.
נשכתי את שפתיי במתח. אנחנו עומדים להצליח להתגבר עליהם, ואז נברח! הנהנתי לעצמי. "תסיובו חלק'ה!" ניסיתי לדבר. שפשפתי את המכה באחורי ראשי בתסכול.
"התכוונת להגיד: 'תקשיבו חבר׳ה'?" שאל אותי לוקאס בטון מודאג ומהוסס. הוא הביט בגופלים שהיו על הקרקע. איולט הסתובבה ביניהם, דרוכה.
לוקי הביט בלוקאס. "האמת, זה מאוד משעשע. אם לא היינו צריכים לברוח בזה הרגע, זה היה יכול להיות מאוד מצחיק." מלמל לוקי בטון לא משועשע בכלל. "אבל תקשיב, אנחנו חייבים להיעלם מפה. ספינת האוויר שלי ניגנבה, אלה שאתה רואה פה הם רק ההתחלה. מתקרבים גופלים נוספים... אנחנו חייבים לברוח מהר. תעזור לנו?"
לוקאס שתק ואז הצביע קדימה. "מאוחר מידי."
אני, וכנראה גם השאר, היו כל כך עסוקים בלתצפת על כל תזוזה של הגופלים שמסביבנו, שלא שמנו לב לגופלים שמרילוז הזהירה אותנו מפניהם, שהלכו והתקרבו.
הם היו לידנו. נמוכים, לבושם שחור, שום פיסת אור לא מגיעה לעורם והם מכוונים את הקשתות שלהם קדימה. כמה חבל שזה היה בכיוון שלנו.
אחד מהם כמעט תקף את איולט שהייתה הכי קרובה אליו, אבל היא התחמקה ממנו במהירות והיתייצבה ליד לוקי.
"אה... חבר'ה?" לחש לוקאס בפחד.
"אל תדאג, חבר," הרגיע לוקי. "אני בטוח שהם לא מתכוננים לפגוע בך. אתה אוהב מופעים, נכון? שב, תרגיש נוח. אולי תביא פופקורן." ניסה להתבדח.
"להביא מה?" מצמץ לוקאס. לוקי נאנח. "זה נשק? כי אני יכול להביא. באמת. אני יכול להביא. יש לי. יש לי נשק מהמקום שממנו באתם. קסאי הגניב לכאן... רובה, ו.... רובה יותר קטן. ואני יכול לנסות להשיג שי-מורים, באמת. רק תגיד לי מה זה פופ-"
"ש-ש-ש..." לחש לוקי ברוגע. ראיתי בעיניו שלוקאס היה חבר קרוב. "פשוט שב." לוקאס נשך את שפתיו ונכנס לבית. לוקי נאנח.
השתרר שקט מתוח. בלעתי את רוקי בהתרגשות- ולא הייתי בטוחה אם זאת הייתה התרגשות מהסוג הטוב. הייתי דרוכה, בעוד הגופלים סורקים אותנו. הרגשתי שאנחנו יכולים להתחיל להילחם בכל רגע.
גוסטב קפץ קפיצות יותר גדולות והצליח להאיט את את קפיצותיו, אבל זה לא נעצר. הוא עצם את עיניו כשפקח את עיניו, הרגשתי שהוא... כמעט הפך למישהו שונה לגמרי.
YOU ARE READING
רפיילי - קסם פיאור
Fantasy*נכון לעכשיו לא מתעדכן*(לצערי) רפיילי. שם מיוחד לילדה מיוחדת, לא ככה? זה לא מה שרפיילי חשבה, היא לא ראתה איך היא מיוחדת. ואי אפשר להאשים אותה, החיים שלה לא הכי שמחים. האנשים היחידים שמצליחים להעלות חיוך על פניה, הם אבא שלה, עובדת במלון שבו היא גרה...
