My Knight, My Prince.

10. הנשף שבילבל הכל

לוריאן

בפתח לארמון המפואר היה שטיח אדום גדול שהוביל אל הכניסה הגדולה, שאליה עמדנו להיכנס,
המשרת שעמד בכניסה קד קידה מכבדת, ופתח את הדלתות, אנחנו עמדנו שם, כשכל מיני אנשים ואורחים שנראו מאוד מכובדים עמדו שם, ועצרו את כל מעשיהם כאשר המשרת שעמד ממש לידינו תקע בחצוצרה, שבדרך כלל הודיעה אל הגעה של אורח מיוחד. 

לאחר שכל צומת הלב הרצויה הושגה אלינו, הבחור הצהיר ואמר "אני גאה להציג, את הנסיכה היקרה, ששבה אל ממלכתנו שלמה ובריאה לוריאן קווין ואליה מתלווה הנסיך הדגול ויורש העצר של ממלכת ארגיון הנסיך ויליאם הרביעי. ובכך אני רשאי להכריז על פתיחתו של נשף יום הולדתה ה-16 של הנסיכה לוריאן."

רגע מה?! הם ארגנו לי נשף? אף אחד לא עדכן אותי בזה.. 

"נסיכה, תתני לי את הכבוד לרקוד אתך את הריקוד הפותח?" שאל אותי ויליאם.
רגע לרקוד?! עם יש משהו שאני לא עושה זה לרקוד.
אוי איזה מטומטמת אני, זה נשף, הדבר היחיד שעושים כאו זה רוקדים!
ואז הסתכלתי סביבי, והבנתי שכולם כבר מצפים לצעד הבאה שאני אעשה, ובלית ברירה עניתי לויל.

"אני אשמח," אמרתי והוספתי בשקט שרק הוא ישמע "אך בבקשה תקל עליי, אני לא בדיוק, יודעת לרקוד"

ויל בתגובה גיחח והנהן קלות.

ירדנו לאט במדרגות הגדולות ולאט לאט המוזיקה תחילה להתנגן מוזיקה קלאסית כמובן, מתאים לנשף מכובד, ולא כמו בתיכונים כיום, שמלות קצרות, מוזיקה שטחית, אלכוהול ואוכל זול, זה נשף אמתי ומכובד, ואני מעדיפה את זה הרבה יותר.

כבר עמדנו ברחבה, וויל נעמד מולי וקד קידה ואני, מיד אחריו חוזרת על תנועותיו.

התחלנו לרקוד לאורך המוזיקה הנעימה שהתנגנה, ולרקוד לא היה כזה קשה כמו שחשבתי, ציפיתי להרבה יותר מסובך מסתם כמה תנועות פשוטות, ודווקא נהנתי, אפילו שהיה מביך שכולם הסתכלו, ולאט לאט אנשים הצטרפו לריקוד, וכבר רחבת הריקודים התמלאה בזוגות שהצטרפו לריקוד שלנו.

המוזיקה הפסיקה, והרוקדים התחילו לפנות את הרחבה, ואני מחפשת בעיני את ג'יקוב, יש לי כל כך הרבה לספר לו, וגם רציתי להתעדכן בשלומו.
מצאתי אותו לבסוף עומד ומדבר עם משהי, היא הייתה יפה, יפה מאוד, אולי ג'יקוב סוף סוף מצא לו בחורה, שהיא לא.. אני.
אפילו שזה קצת כאב, אני שמחה בשבילו.

החלטתי שלא להטריד אותו ואז ראיתי שויל כבר עזב אותי, חיפשתי אותו בעניי וראיתי שהוא מתקדם לכיווני עם עוד בחור ביחד איתו,

"נסיכה, סליחה שעזבתי אותך לבדך, אבל יש משהו אני רוצה שתכירי, זהו החבר נאמן שלי, מייק, מייק, תכיר את הנסיכה לוריאן, יורשת העצר, ותלוי בה, אולי אשתי לעתיד" חייכתי במבוכה, אבל הרעיון ההתחלתי על חתונה, כשעוד לא מלאו לי 18, נראה לי אבסורד.