29. גאווה ודעות קדומות.

347 25 2
                                    

אחרי כחצי שעה שקצת דברנו עם האורחים והודנו לכולם שהגיעו, דניאל אמר שהגיע הזמן לחלק השני של החתונה.

נפרדתי לשלום מכל אילו שלא יגיעו לחתונה המלכותית הרשמית, ויצאנו לדרכינו.
כל הדרך ישבתי יחד עם ויל בכרכרה וחייכתי.
"את כל כך יפיפה בשמלה הזאת, היא פשוט מושלמת בשבלך." ויל אמר כשישבנו בכרכרה בעוד נישק את כף ידי שהייתה משולבת בשלו.
"אתה בעצמך נראה לא רע, בעלי" החמאתי בציחקוק, כשנתתי לו נשיקה בלחי.
אמרתי, עדיין לא מעקלת את המילים שלי.
"אושר שלי" הוא אמר כשלבסוף נשק למצחי, והשענתי אליו את ראשי כששנינו במחשבות.

חזרנו פעם נוספת על השלבים שכבר נעשו, כמו ההתארגות, קבלת האורחים והכניסה לחופה. ההבדל היחיד הוא שבגלל כמות האנשים הגדולה אני למדתי בשבוע האחרון לכבות את הרגשות, מה שמותיר אותי ללא רגשות של אחרים בראשי, וגם לא את שלי.
ולכן בחלק הזה אני יהיה הרבה יותר אדישה.
זאת אחת הסיבות שרצינו לקיים שתי טקסים, בכדי שאוכל לחוות את הרגע ולהרגיש בו, ולא להיות אדישה למצב.

ויליאם
הרגע הגורלי מגיע ותכף יפתחו הדלתות וכלתי תיכנס. בחיים לא חשבתי שיגיע הרגע בוא אני יהיה כל כך מאושר להתמסר, ובטח לא אתאהב כשאני מקבל כל כך הרבה כוח לידי, אבל איכשהו עשיתי זאת, היא שלי והחיוך הזה הוא החיוך אליו אני אתעורר כל בוקר לשארית חיי, וככה אני יודע שחיי קיבלו מטרה אמיתית.

עמדתי בחופה בארמון הגדול של ביתי, מחכה לכלתי שתיכנס, ידעתי שזה יהיה בקרוב כי המגנים בדיוק נכנסים.

לוריאן נכנסה בפעם השניה יחד עם אביה, אך מבטה לא היה המבט שאני מכיר, הוא היה מבט נדוש ולא מתעניין.
ידעתי שכל עניין כיבוי הרגשות ישפיע עליה אבל לא חשבתי שככה.
כשעלתה לחופה והחזיקה ביידי, לא היה בהם חמימית, רק קור.
המצב החל להלחיץ אותי כשהמחתן החל לדבר.
"לוריאן, את שם, את שומעת אותי?" שאלתי ליתר ביטחון.
"אני עומדת כמה סניטימטרים ממך, כן אני שומעת." לורי אמרה בתגובה, הריחוק הזה הפחיד אותי, אולי היא לא תרצה אותי והיא הכריחה את עצמה כל הזמן הזה.

"ועכשיו, לפני שנגיע לחלק הסופי של הטקס, האם יש באולם זה מתנגדים לשני האנשים הללו נשאים? דיברו עכשיו או לנצח תשמרו שתיקה." המחתן אמר ושרר שקט בעולם.

לרגע כבר יכולתי לדמיין את ג'יקוב רץ לכאן והורס לי את החתונה, האדם הזה נמצא הרבה יותר מידי בתת המודע שלי.

"ובחן אם כך, האם אתה, ויליאם אראגאון השלישי, לוקח את האישה הזו לוריאן קווין אלקסיוס, להיות אשתך, אהובתך, ובת זוגתך עד שהמוות יפריד ביניכם?" החתן שאל.

כל העניים נשאו אליי וכשלקחתי את ידיה של אהובתי אמרתי "כן, אני מסכים."

"על פי הכבוד שניתן לי מחמשת החכמים, אני מכריז עליכם כבעל ואישה. "

My Knight, My Prince.Where stories live. Discover now