ג'יקוב
מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי מוקף באנשים שאני אוהב.
זה התחיל עוד כשהייתי קטן, אחי הגדול ג'ון,
הוריי, החברים. הייתי אדם ממוצע מהשורה שחיי חיים טובים בממלכת אלקסיוס.
אני זוכר את היום שבוא ראיתי את המודעה המבקשת נערים צעירים שיבחנו והתאמנו לתפקיד המגן של הנסיכה האבודה. הייתי אז רק בן 12, וקפצתי על ההזדמנות.
אבי תמך בי מהרגע הראשון, ואמר שאני עוד יהיה גיבור. אימי הייתה דאגנית וניסתה לגרום לי שלא ללכת, אך בהיותי עקשן נירשמתי בכל זאת.
כשהייתי בן ארבעה עשרה, הגיע היום ששינה את חיי, יום שבוא גיליתי את זהותי האמיתית.
באותו יום נודע לי שאני הוא זה שייסע לנסיכה ואשמור עליה, עד שיימלאו לה 16 ואז אוכל להשיבה הביתה, איזבל כמובן לא התלהבה מהרעיון, אך ליבי היה שבוי בתפקיד מכדי לוותר עליו.
חזרתי מוקדם הביתה מהאימונים, ורציתי להודיעה להוריי את הבשורה המשמחת. נכנסתי הביתה וקראתי את בואי, ובמהירות התקדמתי אל חדר הוריי, הדלת הייתה סגורה, מה שבדרך כלל אומר לא להכנס, אך היום ידעתי שהם ירצו לשמוע את דבריי.
פתחתי את הדלת, ולעיניי נגלה מחזה שאליו לא ציפיתי. אימי, הייתה במיטה ועשתה מעשיי בגידה באבי, עם אדם לא מוכר.
פתיחת הדלת גרמה לשניהם לסובב ראש אליי, ועייני האדם הזר נגלו אליי, הן היו אדומות.
טרקתי את הדלת בשנית והתחלתי להתהלך הלוך ושוב במסדרון. אימי? יחד עם אדם דיוטני? איך, ולמה? היא ואבי כבר לא בקשר טוב? אולי לא ראיתי את הסימנים בגלל כל האימונים.
התיישבתי בשולחן המטבח.
דקה עברה ואימי התיישבה יחד איתי.
"למה?" שאלתי, כשהרמתי מבט אליה.
"התאהבתי, עוד הרבה לפני שאהבתי את אביך. אבל לא יכולנו להיות יותר ממאהבים."
"כמה זמן?" שאלתי, בתקווה לתשובה הגיונית.
"עדיף שאני פשוט אגיד לך וזהו.." היא אמרה חלושות והרימה את מבטה המבוייש אליי.
"ג'יקוב. הסיבה שבגללה כל כך התעקשתי שלא תלך לאימוני המגן היא כי ידעתי שתצליח. אתה חזק מהאחרים וזאת לא בגלל האימונים שלך. הבחור ההוא שראית היום, זה אביך. לפני חמש עשרה שנה הבאתי יחד עם אביך את אחיך ג'ון, אבל הגעגוע הטעה אותי ונפגשתי פעם נוספת עם המאהב שלי.
כמה ימים אחרי זה גיליתי שאני בהריון פעם נוספת ומיהרתי לגרום לאביך להאמין שהוא שלו.
אביך לא יודע, אף אחד לא יודע חוץ ממני וממך, כולל אביך הביולוגי. עכשיו תכעס עליי כמה שתרצה אבל בבקשה תפסיק אם האימונים האילו, אתה לעולם לא תוכל להיות
מגן." היא אמרה וריסקה אותי. אך העצבים עלו ואיתם גם הכעס.
באותו יום רבנו וצעקנו, והקשר שלי עם אימי לא חזר לעצמו יותר לעולם.
לא סיפרתי לאף אחד את הסוד שלי והמשכתי עם האימונים, והגעתי לבסוף לארץ.
YOU ARE READING
My Knight, My Prince.
Фэнтезиלפעמים זה קצת אבסורד המקומות אליהם החיים מובילים אותנו. לוריאן היא בחורה בת 16 שללא ספק לא ציפתה לדברים שקרו לה ביום הולדתה. היא מגלה סודות אפלים על הזהות שלה, על משפחתה, ונעמדת אל מול ההחלטות הקשות בחיה. וליבה, עדיין צריך להחליט במי תבחר ג'יקוב, ה...
