לוריאן
הלכתי במסדרונות בית הספר, מגיעה אל הלוקר שלי ומכניסה לתוכו כמה ספרים, נבהלת לראות את ג'יק מאחורי דלת הלוקר.
"אמלה, ג'יק הבהלת אותי," אמרתי לו והוא חייך את החיוך המקסים שלו.
"איך עבר עלייך היום יפה שלי?" הוא אמר במצב הרוח הטוב שלו, מתקרב אליי ומחבק את מותניי.
"כרגיל, לינדזי עוד פעם שאלה על ליאו, אני גם מתגעגעת אליו." אמרתי בנימה עצובה מרכינה את ראשי.
הוא הרים את ראשי עם אצבעו ואמר בעידוד "גם אני מתגעגע, אבל כנראה שטוב לו שם, ואנחנו לא יכולים לחזור, אני בטוח שהוא יבוא לבקר מתישהו." התעודדתי מעט והתחלנו ללכת במסדרנות בית הספר לכיוון היציאה.
הגענו הביתה והנחתי את התיק בכניסה.
"מתי אתה עובד היום?" שאלתי אותו לגבי משמרת הערב שלו, ג'יקוב עובד בשתי עבודות בשביל לפרנס אותנו, הוא התעקש שאני לא אעבוד ואסיים לימודים בהצטיינות.
"המשמרת מתחילה ב8, עד אז אני פנוי" הוא השיב והתיישב על הספה בעייפות.
"טוב. אז אני מכינה לנו אוכל" אמרתי ניגשת למטבח ולפני שהספקתי, הוא משך אותי אל הספה.
"אני כבר בקושי רואה אותך" הוא אמר מביט בעייני, ומסיט את השיער שלי אחורה.
הבטתי בעייניו הירוקות, מבינה כמה שאני אוהבת אותו, וכמה שאני לא מתחרטת על ההחלטה שלי באותו יום.
אני יודעת שאולי המצב קשה, אבל זה שווה את זה.
"אני כל כך אוהבת אותך לוריאני שלי, פשוט מטורך עלייך" הוא אמר מחזיק את ראשי בידיו.
"גמאני אוהבת אותך" החזרתי לו.
"לוריאן תתעוריי, לוריאן, זה רק חלום" שמעתי קול אומר לי, ופתחתי את עיניי, מגלה את..
ג'יקוב? "מה הולך כאן? למה אני חולמת עלייך כל לילה? למה זה מרגיש כל כך אמיתי? תענה לי!" אמרתי בעצבים דוחפת אותו מעט, והוא התפוגג. ופתאום כל הדברים בחדר התחילו להתפוגג ושמעתי את קולו של ג'יקוב אומר לי "את עוד תהיהי שלי"
הרגשתי ליטופים עוברים על גופי, בזרועי ועולה לפנים, ומהסקרנות רפרפתי את עיניי מהאור, ולבסוף פותחת אותן לחלוטין רואה את ויליאם יושב על קצה המיטה מולי, כשהיד שלו על הלחי שלי.
"עוד פעם חלום רע?" הוא שאל בעדינות.
"משהו כזה" עניתי בעייפות מנגבת את עיניי בחיפזון, ושמה את ידי על ידו של ויל, מתיישבת על המיטה.
"בסוף לא באת אתמול, כולם חיכו לך" הוא שאל קצת מבואס.
"כן הייתי מאוד עייפה" השבתי לו כשארועי אתמול מקבלים סדר במוחי.
"אז פגש את גלווין" הוא שאל בטון שהשתחלף לעצבני מעט.
"כן" עניתי בלי לחשוב, ואז ניזכרתי בשיחה שלי איתו אתמול, שהוא סיפר לי על ויל.
מיד הרחקתי את ידי מידו, והעצבים עלו בדמי.
"כן, הייתה לנו שיחה די מעניינת את האמת.
מתי בדיוק התכוונת לספר לי שזיינת כל בחורה בממלכה? שהיית חיית מסיבות ויוצא כל לילה עם מישהי אחרת? או שזה לא נראה לך מספיק חשוב? או יותר גרוע לא התכוונת לספר לי בכלל!" בשלב הזה אני התהלכתי ברחבי החדר בעצבים.
"נו, דבר!" הוא בלע את רוקו בלחץ וחרטה.
YOU ARE READING
My Knight, My Prince.
Fantasíaלפעמים זה קצת אבסורד המקומות אליהם החיים מובילים אותנו. לוריאן היא בחורה בת 16 שללא ספק לא ציפתה לדברים שקרו לה ביום הולדתה. היא מגלה סודות אפלים על הזהות שלה, על משפחתה, ונעמדת אל מול ההחלטות הקשות בחיה. וליבה, עדיין צריך להחליט במי תבחר ג'יקוב, ה...
