אף פעם לא דמיינתי איך הרגע הזה ייראה. לא חשבתי ולא לשניה שאני ממהרת לאנשהו,
ידעתי שהחיים עוד לפני ואין שום סיבה שאמהר.
לא הצלחתי לקום מהמיטה בבוקר ההוא.
אני מוצאת את עצמי ערה מהשעה 4 בבוקר לא מצליחה להרדם אך גם לא לקום. אני פשוט דבוקה למיטה במחשבות.
האם הכל ילך כשורה?
מה אם משהו יצוץ ברגע האחרון?
אולי פיתאום ממלכת האש יחליטו לתקוף?
או שג'יקוב יחזור?
מה עם ג'יקוב באמת.. איך הוא?
לא יכולתי לישון לשניה כי לא האמנתי שהגיע היום בוא אני מתמסרת לאדם אחר.
הרגע בו אני נותת את כל הזכויות שלי לאדם אחר כי אני אוהבת אותו מספיק.
דפיקה קלה על הדלת העירה אותי ממחשבותיי, ומצמצתי כמה פעמים רק בשביל לצעוק "יבוא" שקט ולהתיישב על מיטתי בעצלנות.
בדלת עמדה קלואי, כשדחפה עגלה עליה נמצא קנקן תה.
"בוקר טוב עוד מעלתך, הבאתי לך תה כיוון היום יום קר מהרגיל, וחשבתי אולי תרצי להתחמם קצת לפני שהיום הגדול" היא הציעה בחיוך.
"בוקר טוב גם לך קלואי.
כמה פעמים אפשר להגיד לך- את יוצאת עם אח שלי, אין שום סיבה בעולם שתקראי לי הוד מעלתך!" גיחכתי קצת והוספתי "תודה על התה" אמרתי והתיישבתי על מיטה כשהיא מזגה את הנוזל לכוס החרסינה המעוטרת.
"זה קצת מוזר האמת- שמזג האוויר קריר.
הרי ווליאם ואביו הם אילו ששולטים במזג האוויר, ככה שזה יהיה הגיוני שמזג האוויר יהיה מושלם.
אלא אם אביו של ויליאם מתחרט שברגע האחרון, או יותר גרוע. ויל מתחרט!" אמרתי ונכנסתי לפאניקה.
ידעתי, פשוט הייתה לי תחושה שמשהו לא יסתדר היום.
"הוד מעלתך אני אצא מאזור התפקיד שלי ואגיד לך שכנראה ויל מתרגש בדיוק כמוך, זה הגיוני שהוא יפחד.
אבל זה לא אומר שמשהו רע קורא.
אני בטוחה שהכל ילך קשורה.
גם עם לויל היה אפילו צל קטן של ספק עדן כבר היה מטפל בזה. הוא לא היה נותן לשום דבר להרוס את היום הזה בשבלך, ובשבילו."
היא אמרה ושתינו צחקקנו.
"תודה קלואי. כנראה הייתי מתחרפנת בלעדייך" עניתי לה ולפני שהספיקה לענות עדן פרץ את דלתות חדרי, בלי לדפוק כמובן.
"הוא תודה לאל שאת ערה! חשבתי שפשוט שחכת שאת מתחתנת היום וזהו! קדימה צ'ופצ'ופ לקום! צריך כבר להתחיל לארגן אותך."
"בוקר טוב גם לך עדן, איך עבר הלילה שלך?" אני שואלת בהתעלמות מדבריו, כשאני לוקחת שלוק מהתה שלי.
עדן לקח נשימה עמוקה לפני שאמר
"אוקיי, בסדר, נעשה את זה בדרך שלך. תיפגשי אותי בחדר ההלבשה בעוד חצי שעה. תעשי עם הזמן הזה מה שאתם רוצה.
גם אם זה לשתות את התה המחורבן הזה במקום להכנס העצמך קצת ויטמינים." עדן אמר בעצבים שכמעט גרמו לי להתפרץ בצחוק למולו. אחרי המשפט הזה עדן יצא ושמעתי אותו ממלמל דברים לעצמו בזמן שהלך.
נתתי מבט בקלואי כששתינו התפרצנו בצחוק מתגלגל בזמן שהדלת נטרקת לה, ואני מתחילה את יום החתונה שלי.
YOU ARE READING
My Knight, My Prince.
Fantasiaלפעמים זה קצת אבסורד המקומות אליהם החיים מובילים אותנו. לוריאן היא בחורה בת 16 שללא ספק לא ציפתה לדברים שקרו לה ביום הולדתה. היא מגלה סודות אפלים על הזהות שלה, על משפחתה, ונעמדת אל מול ההחלטות הקשות בחיה. וליבה, עדיין צריך להחליט במי תבחר ג'יקוב, ה...
