My Knight, My Prince.

אפילוג

רונלד אראגון

אני לא מאמין שהיום הזה סוף סוף כאן.
יום ההכתרה שלי.
קמתי מהמיטה שלי במהירות מתקלח ומתארגן בזריזות.

כבר שנתיים שאני מודע לקבלת התואר הזה, הרי אחרי המלחמה הגדולה אחי וויליאם עבר לשלוט יחד עם אישתו לוריאן, בתור האח הבא בתור זה היה מתפקידי לרשת את המלוכה, ועכשיו ביום ההולדת השישה עשר שלי הוא הולך להעביר אליי רשמית את המלוכה.

ירדתי במהירות במדרגות הארמון כשעשרות משרתים ומשרתות התרוצצו בארמון ובמטרה לתקן ולערוך הכנות אחרונות לקראת הטקס היום בערב.

נכנסתי אל חדר האוכל המופאר שם ישבו אחי ואבי, יחד עם עוד כמה בני משפחה רחוקה שהגיעו כבר כמה ימים לפני.
אני לא רציתי לתת לזה להיכנס לי לראש אבל הטקס הזה הוא אחד מגדולי הטקסים שנערכו בשנתיים האחרונות, ולכן היה מאוד משמעותי.

"בן שלי! יום הולדת שמח!" שמעתי את אבי מברך מהצד השני של החדר. וכמובן שאחריו גם כל השאר החלו בברכות וכולם קמו כדי לחבק אותי ולאחל לי יום הולדת שמח.

וככה אחרי הרבה נשיקות מקורובות וקרוביי משפחה שאני בכלל לא מכיר, התיישבתי בשולחן והתחלתי לאכול.

"איך אתה מרגיש בן?" אבי שאל בציפייה.
"מתרגש בעיקר, בכל זאת זה יום משמעותי עבורי ועבור כל הממלכה." אמרתי ברשמיות.
אף פעם לא הייתי מתמרד במיוחד, בטח לא כמו וויל. האמת שאני דיי שקט, אבל בשנתיים האחרונות למדתי מנהיגות ולמדתי להתבטא יותר.

"אני בעיקר מתרגש לראות את וויל ולוריאן" אמרתי בכנות.

הו כמה שאני מקנא באחי. במה אין לקנא בו למען האמת? הבחור קיבל עם אמא הכי הרבה זמן, העביר את כל הנעורים שלו בזיונים ומסיבות, ובסוף התחתן עם הבחורה הכי יפה ביקום שגם במקרה התגלתה להיות האניקס, ועכשיו הוא שולט יחד איתה. הוא באמת בחור עם מזל.

ולוריאן? לוריאן היא הדבר היחיד שאי פעם רציתי.
אני יודע שזה טיפשי להיות מאוהב באישתו של אחי, אבל הלוואי ויכולתי שלא.

ולא זה לא בגלל הכוחות שלה או המעמד שלה, כבר מהמפגש הראשון איתה הרבה לפני כל המלחמה האניקס ואפילו החתונה, כבר אז היה לי קראש עליה. הוא פשוט מושלמת.
אין דרך אחרת לתאר אותה.

אז האמת הייתה? שהסיבה שכל כך חיכיתי ליום הזה היא כדי לראות אותה פנים מול פנים פעם נוספת. ואולי, רק אולי, אפילו לנהל איתה שיחה.

דיברנו עוד קצת על היום עד שכולם סיימו לאכול ופינינו את השולחן.
עליתי לחדרי כדי לנוח עוד קצת לקראת הטקס שתהקרב ואולי לעשות עוד קצת חזרות על הפעולות שנעשות בו.

כשהגעתי לחדרי שמעתי רעש מוזר. הוא נשמע חלש אך כשהתקרבתי לחדר האמבטיה שמעתי שממנו בקעו הקולות.
הצמדתי את אוזני לדלת והאזנתי בסקרנות: