לוריאן
העניים שלי נפתחות לאט לאט ואני מרגישה את כובד גופי חוזר אלי.
אני מביטה ורואה תקרה בצבע לבן קרם וכל האירועים האחרונים מכים בי.
האלדרה. מלחמה. איאס. טבעת. ג'יקוב.
אני מתרוממת במהירות ובוחנת את הסביבה שלי, ומגלה שאני נמצאת על מיטה זוגית מרווחת בחדר גדול עם ארונות, שולחן, וספריה קטנה.
אני בוחנת את גופי ורואה שיש עליו רק שמלת לילה קצרה ודקה, כשאין עליי שום דבר אחר.
הדלת נפתחת במהירות ובה הוא נכנס.
"יפיפה נרדמת שלי, הגיע הזמן שתתעוררי כבר, התחלת להדאיג אותי." הוא אומר ומתיישב לצידי על שולי המיטה.
אני מביטה בו ובוחנת אותו.
שיערו ארך ומבנה גופו גדל, הזיפים לא איחרו לבוא אבל כל זה לא באמת היה משנה, אילו היו העניים שלו שבאמת הדאיגו אותי.
עניים גדולות בצבע סגול כהה ושחור, שהיו כהות ושקפו משהו רע. אני לא יכולה להגיד בדיוק למה אבל פשוט ידעתי שזה לא הג'יקוב שהיה כל כך יקר לי.
"לוריאן? שמעת אותי?" הוא מנפץ אותי ממחשבותיי.
"מה?" השבתי.
"שאלתי אם את שמחה לראות אותי?" הוא חזר על שאלתו.
"אה המ ברור, ממש שמחה למען האמת!" אמרתי וחיבקתי אותו.
הוא החזיר לי בחיבוק וזה הרגיש כל כך טוב להיות בין הזרועות שלו שוב. אי אפשר להגיד שלא התגעגעתי.
"מה.. מה.. יש לי כל כך הרבה שאלות אני.. אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל." אמרתי נותת בו מבט מוכר.
"אוי אן שלי, כל כך התגעגעתי אלייך." הוא אמר מלטף את פניי.
"גם אני אלייך, באמת ג'יקוב היית כל כך חסר לי, ולליאו, למה עשית את זה? אתה לא כועס עליי על זה ש.. אתה יודע." הסברתי את עצמי, מקווה לא לעצבן אותו יותר מידי.
"אני לא יודע למה עשיתי את זה, פשוט הרגשתי שאת מתחמקת לי בין האצבעות והייתי נואש.
עכשיו אני מבין שטעיתי.
ולא, אני לא כועס, אני הבנתי מאיפה הגיעה ההחלטה שלך וזה היה דיי משוגע לצפות ממך לבחור בי על ממלכה שלמה." הוא מסביר ובחיים לא הרגשתי הקלה כמו זו.
התנפלתי עליו בחיבוק גדול ואמרתי "אוי ג'ייקוב אתה לא מבין כמה זה משמח אותי לשמוע אותך אומר זה! אני כל כך שמחה שאתה מבין!" הרגשתי כאילו אבן ענקית ירדה לי מהלב, ותנו לי לספר לכם, זו הרגשה דיי מדהימה.
"אני באמת מבין, אבל שימי אותי בצד רגע איך את? שמעתי שאת אניקס ואני רואה ש... כבר השלמת את כל 4 הטבעות. זה דיי מרשים, איך את מתקדמת עם הכוחות שלך?" הוא שאל בהתעניינות.
"האמת שאני בעצמי לא כל כל יודעת, אני מניחה שבסדר, פשוט לא קל לי, זה המון כוח והמון אחריות ש.. אני לא בטוחה שיש לי." חשפתי בפניו את החששות שלי ולרגע, זה הרגיש ממש כמו לפני התקרית בהכתרה שלי.
"שטויות, את מושלמת בשביל זה ואני בטוח שתביני איך משתמשים בכל הכוחות באפס זמן."
הוא אמר מילות נחמה הסתכלתי על ארבעת הטבעות שלי, וגילתי שאחת חסרה.
טבעת הנישואין שלי!
YOU ARE READING
My Knight, My Prince.
Fantasyלפעמים זה קצת אבסורד המקומות אליהם החיים מובילים אותנו. לוריאן היא בחורה בת 16 שללא ספק לא ציפתה לדברים שקרו לה ביום הולדתה. היא מגלה סודות אפלים על הזהות שלה, על משפחתה, ונעמדת אל מול ההחלטות הקשות בחיה. וליבה, עדיין צריך להחליט במי תבחר ג'יקוב, ה...
