until our lips meet again

chapter eleven

she wanted to say,don't leave me.
but she couldn't do it,not again.
she was so tired of begging for people to love her.

היא מילאה את האמבטיה עד כמעט סופה,נכנסת ומשקיעה את ראשה בתוך המים,לא יוצאת במשך שניות ארוכות.
לרגע היא חשבה,מה יקרה אם תישאר בתוך המים ולא תצא?
כי לרגע היא חשבה עד כמה החיים של כולם ישתפרו בלעדיה.
היא יצאה מהמים ולקחה נשימה עמוקה,מחזירה את האוויר החסר לראותיה.
היא עצמה את עיניה,שוקעת בעולם שלם של זכרונות כואבים,של שנים של התעללות.
היא נזכרה במאור.
בתלמיד החדש שהגיע במהלך כיתה ט,שראה את ההתעללות ולמרות הפופולריות שהלכה והצטברה אצלו בחר לא לקחת בזה יד.
היא נזכרה איך התיישב לידה,למרות שילדים זרקו הערות מרושעות,נזכרה איך בדייט הראשון שלהם בקולנוע טען שהתאהב באופי שלה,והחיצוניות היא רק בונוס.
נזכרה איך גונן עליה מהכל.
נזכרה איך נישק אותה במסיבת יום ההולדת שלה והנציח בזכרונה את הנשיקה הראשונה שלה,איך היה האדם הראשון שגרם לה להגיד אני אוהבת אותך.
נזכרה איך גרם לה להרגיש רצויה,נאהבת.
היא נזכרה בבגידה,בלב השבור והכאב,בהרגשה של להיות דחויה שוב.
היא נזכרה בבן.
היא יצאה מהמקלחת כשאצבעותיה מקומטות לגמרי,וכשראשה נקי יותר.
היא יצאה מהמקלחת והביטה במראה,והפעם בעיניה של אותה נערה לא ראתה רק עצב,היא ראתה גם כאב.
היא התעטפה במגבת ויצאה מהמקלחת,בטוחה שבן כבר יצא מזמן ולכן לא דאגה לצאת.
היא התקדמה לארון והתחילה לשיר.
שיר בעברית שהייתה שומעת הרבה בארץ.
היא הוציאה מהארון בגדים ארוכים,שיסתירו את גופה והתכוונה להוריד את המגבת.
״עם כמה שהייתי רוצה לראות אותך בלי המגבת הזאת ולשמוע אותך שרה בשפה מוזרה אני די סגור על זה שהיית מעדיפה שלא״ לפתע קול מאחוריה גרם לה לקפוץ בבהלה ולהדק את המגבת לגופה.
״חשבתי שהלכת כבר״ היא אמרה בריקנות.
״למה שאני אעשה את זה?״ הוא שאל בבלבול.
״זה מה שכולם עושים בסופו של דבר,עוזבים אותי״ הריקנות ששלטה בקולה נגדה לגמרי את החמימות שהתפשטה בחזה שלה,הוא לא כמו כולם,הוא לא עזב.
״אני בחיים לא אעזוב אותך״ מבטו המבולבל לא השתנה.
״ולמה זה?״ הריקנות המשיכה להשתלט,ללא שליטה שלה,ללא רצון.
״בגלל שאנ-,בגלל סיבות״ הוא החל להגיד ותיקן את עצמו במהירות,גורם לה לכווץ את גבותיה בחשד.
״הייתי שמחה לדעת אותן״ היא אמרה כשטון קולה חושד.
״ואם אני לא מעוניין להגיד לך אותן?״ הוא אמר בפשטות ומשך את כתפיו.
״אז אני אחשוב שאתה מנצל אותי״ היא המשיכה ולקחה צעד קדימה.
״בחיים אל תחשבי דבר כזה״ הוא אמר מתקרב גם הוא.
״אתה כמו כולם,אתה מתייחס אליי כל כך נחמד,ובשנייה הראשונה אתה תפגע בי,תשבור אותי״ עוד צעד,הדמעות החלו לצוץ מזווית עיניה.
״אני בחיים לא אפגע בך״ צעד אחד קדימה,עוד צעד אחד והם יהיו צמודים.
״אני לא מאמינה לך״ היא נשארה במקומה.
״אז אני אוכיח לך״ הוא לחש,לוקח צעד קדימה ומניח את ידיו על מותניה המכוסות במגבת.
״תוכיח״ היא לחשה גם היא.
הוא לא הגיב,רק בהה לתוך עיניה עם עיניו היפיפיות,גורם לה לשקוע בעולם שלם של ירוק.
הוא הרים יד אחת אל הלחי שלה,מעביר עליה את אגודלו,הוא התקרב לאט לאט לשפתיה,גורם לליבה להחסיר פעימה.
הוא נישק את שפתיה,בעדינות,באיטיות,גורם לה לשכוח לרגע מהיותה הילדה המכוערת,גורם לה להרגיש נאהבת.