until our lips meet again

chapter forty eighth

And when he pick up the phone instead you,I just realized I lost you.

זה בסדר אם נצטרף לכמה מהחברים שלי?״ דניאל שאל בתקווה שאלינור תסכים כשראה את חבריו מנופפים לו מרחוק.
״אין לי בעיה״ היא אמרה בחיוך מזוייף ודניאל זרח מאושר.
כשהתקרבו אליהם אלינור הבחינה בחבורת הבנות שישבה איתם וקנאה כרסמה בליבה על יופין האדיר.
כמות האלכוהול שהייתה לידם הדאיגה אותה וכמות האלכוהול שדניאל הכניס לגופו גרמה לחששות לכרסם בליבה.
דניאל ישב עם חבריו ושתה את הבירה הרביעית שלו כשאלינור בהתה בגלים המתנפצים על שובר הגלים הגדול שקרוב לחוף.
היא הרגישה לא שייכת,שונה.
כשסיבבה את מבטה הבחינה בנערה בעלת שיער שחור שיושבת על דניאל ומפלרטטת איתו כשהוא חצי שיכור.
ליבה צבט מעט והיא גלגלה את עיניה בזלזול כשמבטה חזר אל הגלים שהרגיעו אותה מעט יותר כשהם מגיעים לחוף.
״לא מבין מה הוא עושה איתה״ היא שמעה לחישה מאחוריה.
״מכוערת״ לחישה נוספת נשמעה.
״שמנה״ עוד אחת נשמעה והיא בזהירות הזיזה את מבטה לכיוון חבורת חבריו של דניאל שבהו בה במבטים נגעלים.
אלינור נשמה עמוק ועצרה את הדמעות לפני שהספיקו לרדת.
אך כשסיבבה את מבטה אל דניאל וראתה אותו מנשק את בעלת השיער השחור היא נשברה.
במהירות רבה היא אספה את חפציה ולבשה על עצמה את שימלתה בדרכה אל ביתה,הרחק מכולם.
״אלינור״ נשמעה צעקה מאחוריה וכשהסתובבה ראתה את דניאל החצי שיכור רץ אחריה.
היא מיהרה להחיש צעדיה כשראתה שדניאל מתקרב אליה,כשכל מה שהדהד בראשה היה לברוח מהנערים הגועליים.
״אלינור חכי רגע״ הוא צעק מאחוריה כשרגליה החישו את ריצתן הרחק ממנו,הרחק מדניאל.
היא הסתובבה מעט והנידה בראשה כסימן לאכזבה,מותירה נער נוסף שבור לב.
היא נכנסה לביתה כשליבה שורף ופניה מלאות בדמעות,זורקת הכל ונכנסת הישר לחדרה.
ברגעים כאלה היא שמחה שהוריה נסעו לחופשה ויחזרו רק מחר.
היא שנאה לבכות מול אנשים,זה גורם לה להרגיש חלשה יותר ממה שהיא גם ככה.
״למה?״ היא שאלה והסתכלה לתקרה בקול רועד.
״מה כבר עשיתי לך שאתה שונא אותי?״ היא שאלה וגיחכה על טיפשותה,כאילו שהוא הולך לענות לה.
היא לא הצליחה להבין מה בדיוק הפריע לה כל כך בנשיקה של דניאל והנערה שחורת השיער,אולי זה העיניין שברור שדניאל מעדיף אותה,עורה הרבה יותר שזוף מעורה הלבן של אלינור,שיערה יותר חלק משיערה הפרוע ומלא השוונצים שקופצים החוצה של אלינור,גופה היה הרבה יותר רזה וחטוב משל אלינור המלאה,ברור שהוא יעדיף אותה,מי לא?.
״בן לא יעדיף אותה״ קול קטן בפינת מוחה הדהד וגרם לה לצעוק בתסכול אל תוך הכרית.
״בן העדיף את זואי״ היא כאילו ענתה את התשובה שידעה מראש,בסוף כולם מעדיפים את הדוגמניות.
״בן אוהב אותך״ הקול נשמע בשנית ואלינור פרצה בצחוק גדול.
״בן מעולם לא אהב אותי״
צלצול בדלת גרם לה לעצור את השיחה הדמיונית עם עצמה וללכת לכיוון הדלת.
״מיזה?״ היא צעקה וחיכתה לשמוע את תשובת הצד השני,היא הייתה עצלנית מידי למתוח את קצות אצבעותיה בכדי להגיע לעינית שלא הצליחה להגיע אליה אלא אם כן עמדה ממש על קצות האצבעות.
״דניאל״ קולו המהוסס נשמע מעבר לדלת ואלינור גלגלה את העיניים.
״תרמנו בעבודה״ היא ענתה וחזרה לחדרה לא לפני שבדקה שהדלת נעולה פעם נוספת.

בוקר טוב אהובה שלי״ אימה של אלינור נכנסה לחדרה ואלינור פקחה את עיניה ועצמה אותן שוב בכאב.
״כואב לי״ היא מלמלה בכאב.
אימה הסתכלה עליה בדאגה ומיהרה לשבת לידה וללטף את שיערה בדאגה.
״מה כואב לך נסיכה שלי?״ היא שאלה אותה ואלינור החלה לבכות.
״הכל״ היא ענתה בכאב ויבבה.
״אני כבר חוזרת״ אימה מיהרה להגיד ורצה להביא מדחום לביתה הקודחת.
״תמדדי״ הורתה לה ואלינור הרועדת הכניסה את המדחום תחת לשונה.
״39,אהובה את קודחת״ אימה אמרה בדאגה ואלינור החלה להשתעל.
״חכי שנייה״ היא אמרה ורצה למטה בכדי להביא דברים שיעזרו לביתה החולה להרגיש יותר טוב.
״הכנתי לך תה,יש לך פה כדור אדוויל אבל רק אחרי שאת מסיימת את החביתה זה לא טוב על בטן ריקה״ אימה הורתה לה ואלינור הנהנה בקושי.
״אני חייבת ללכת לעבודה אבל תתקשרי אליי אם משהו ואבוא ישר בסדר?״ ליאורה אמרה לביתה בהתייסרות על כך שהיא לא תוכל להיות לידה בזמן מחלתה.
״הכל בסדר״ אלינור החלה להגיד ונקטעה על ידי רצף שיעולים שהחלו כאב בחזה שלה.
ליאורה ליטפה את ראשה של ביתה ונשקה למצחה הקודח באהבה כשקמה והתקדמה לכיוון הדלת.
אלינור נשארה זרוקה במיטתה,כל גופה כאב והשיעולים הכבידו מאוד על נשימתה הקטועה ממילא.
היא פתחה את האינסטגרם שלה והחלה לדפדף בתמונות שהועלו בזמן האחרון,היא דפדפה גם בסטורים השונים עד שעיניה נתקלו בסטורי של אמה שהעלתה תמונה שלה ושל לוק וגלגול עיניים ואנחה נפלטו מפיה.
כאילו לא מרצון היא פתחה את הגלרייה שלה והחלה לדפדף בתמונות שלה ושל אמה,של לוקאס ושל רוי,עד שעיניה נתקלו בתמונה שלה ושל בן מהלילה שנפגשו לראשונה,שכובים על מיטת בית המלון כשחיוך גדול פרוש על שפתיהם של השניים,שניצוץ מאוהב החל להתבשל בעינהם.
ראשה החל לכאוב וחום גופה עלה בשנית,ראייתה החלה להיות מטושטשת,ליבה פעם בחוזקה והיא יכלה להרגיש את הכאב הרב שעטף את גופה.
היא קמה בזהירות מהמיטה בכדי לשטוף את פניה המיוזעות כשנפלה על הרצפה אל תוך החשכה.
היא יכלה להרגיש מגע של ידיים על פניה ותמונתו של בן קפצה לה מתוך האפלה,היא ציירה את תמונתו שכבר דהתה ממוחה ועיניים ירוקות שקופות היה כל מה שיכלה לראות.
״נור-״ היא שמעה במעורפל וניסתה לפקוח את עיניה.
״אלינור״ הוא שמעה קצת יותר קרוב.
״אלינור״ הקול הצועק נשמע הפעם הרבה יותר קרוב ועיניה נפקחו כאילו מעצמן.
״דניאל״ היא לחשה בשקט ועצמה עיניה בשנית בעייפות גדולה.
״אני מצטער״ הוא לחש וקירב את גופה אל גופו בחיבוק.
״אני מצטער״