until our lips meet again

chapter fifty one

She wanted to tell him she missed him,but she knew it wouldn't change anything,so she kept pretending she's not.

אנשים חושבים שדיכאון זה לבכות,אנשים חושבים שדיכאון זה להתלבש בשחור,אנשים חושבים שדיכאון זה עצב,אנשים טועים.
דיכאון זה לשכב במיטה ולהרגיש את ההרגשה הנוראית הזו של הריקנות,ריקנות לרגשות,ריקנות לחיים,להרגיש כל בוקר את ההרגשה הזו שהדבר היחיד שאתה רוצה לעשות זה לחזור למיטה,בלי שום משמעות לחיים.
ברגעים האלה זה בדיוק מה שאלינור הרגישה,היא הרגישה בודדה כמו שלא הרגישה בחיים,בלי חברים,בקושי משפחה.
הדבר היחיד שיכלה לעשות זה לשכב במיטה,מדי פעם מוחה דמעה קטנה שהצליחה לחדור את החומה שהחלה לבנות סביב ליבה.
צליל הסקייפ העיר את אלינור מהבהייה ארוכת השעות שלה וגרם לה לענות לשיחה הלא מזוהה.
כשראתה את לוקאס במחשב משהו התכווץ בליבה,הגעגוע צרם לה.
אולי משום שלבש את החולצה של בן שכל כך אהבה,או משום שישב בחדרו של בן,ואולי זה אפילו היה בגלל התמונה שראתה שמונחת על השידה,התמונה של אלינור ובן מהלילה שנפגשו,בחדרה במלון.
אלינור לא הגיבה,היא רק בהתה אל עיניו של לוקאס בהבעה ריקה.
עמוק בפנים אלינור הרגישה את עצמה מתפרקת,כאילו מילה אחת והיא נשברת,נחנקת מהרגשות שרק רוצים לצאת.
״אלינור״ הייתה המילה היחידה שהוא הצליח להוציא מפיו לאחר דקות ארוכות של בהייה אל תוך עיניה השחורות.
היא עצמה את עיניה בחוזקה,כאילו זה מה שיגרום לוקאס לעזוב,כאילו שאם תפקח את עיניה תראה שזה סתם חלום ולוקאס לא באמת התקשר,והוא לא לבוש בחולצה שהיא כל כך אוהבת,ובחדרו של בן לא באמת מונחת התמונה שמשמשת בתור שומר המסך שלה,כאילו הכל זה סתם,זה יתנדף ברגע שתפקח את עיניה.
אך לוקאס עדיין היה שם בוהה בה בדאגה,והחולצה עם דמותו של רוקי כאילו לעגה לה על חולשתה,it ain't about how hard ya hit. It's about how hard you can get hit and keep moving forward.
המשפט על החולצה גרם לאלינור להרגיש חלשה מאי פעם,מה שגרם לדמעה לזלוג מעיניה ולרגשות לאט לאט לנסות לפרוץ את סדקי החומה.
עיניו הכחולות של לוקאס ננעצו בה בדאגה רבה.
המראה של חברתו הטובה ביותר בהחלט הפחיד אותו,לוקאס יכל להגיד בוודאות שהיא כבר בקושי אוכלת,עיגולים שחורים נמתחו תחת עיניה וגרמו למראה להיראות מפחיד אף יותר,שיערה שגם ככה אף פעם לא הסתדר נראה היום מוזנח עוד יותר,לוקאס כמעט ובכה מהמראה ששבר לו את הלב.
״אני מתגעגע אלייך״ הוא לחש וחייך חיוך עצוב ומלא בדמעות,שנייה לפני שהשיחה נותקה ביוזמתה של אלינור שחזרה למטרתה חסרת התכלית לבהות בתקרה.

״היא נראית נורא״ לוקאס לחש לאמה שהייתה שכובה על זרועו.
״מזאת אומרת נורא?״ אמה השיבה בדאגה.
״תראי בעצמך״ הוא השיב והראה לה את צילום המסך מהשיחה.
״אוי לא״ היה הדבר היחיד שהיא הצליחה להגיד לפני ששמה ידה על פיה והחלה לבכות למראה השבור של חברתה הטובה.
לוקאס לחץ על שלח וכעבור דקות ספורות יכול היה לשמוע את רעש שבירת הזכוכית מהקומה שמעליו.
״מה עשית לה?״ הצעקה הדהדה כשהוא נכנס לחדר,עיניו אדומות ושיערו פרוע מבדרך כלל.
״רק התקשרתי לשאול אם היא בסדר״ לוקאס השיב בפחד והתכווץ במיטתו למראה המפחיד של אחיו הגדול.
בן תפס את חולצתו של לוקאס באיום והקריב אותו לפניו.
״אני נשבע לך שאם תגיד לה אפילו משהו לא במקום אני רוצח אותך״ קולו הלוחש גרם לצמרמורת לעבור בעמוד שדרתו של לוקאס ולאמה להתחיל לבכות מפחד.
״אתה זה שפגעת בה״ לוקאס תפס אומץ כשבן הסתובב לצאת מהחדר.
הוא קפא במקומו אך לא הסתובב.
״אתה זה שקיללת והשפלת,אתה זה שגרמת לה להרגיש מכוערת ושלאט לאט שברת אותה בדיוק כמו שזואי עשתה לך״ המילים הקשות הכאיבו לליבו של בן שעצם את עיניו ועטה חיוך מפחיד על פניו.
״אתה לא יודע כלום״ הוא עדיין לא הסתובב.
״אני יודע שהיא שברה לך את הלב,הייתי יכול לשמוע את הבכי שלך מחוץ לדלת״ עיניו נפערו במעט אימה וראשו הושפל כשהבין שאחיו הקטן צודק.
״היא לא שברה לי את הלב״ הוא השיב בקור.
״אני זוכר את היום שהיא עזבה אותך,כשהיא אמרה שהיא בוחרת בקריירה על פנייך ונשברת,חשבת שאתה והיא זה לנצח,היית בוכה לילות וימים עד שהפכת להיות האדם שאתה היום״ הוא המשיך ללא רחמים.
״אתה צריך שיהיה לך לב כדי שהוא ישבר״ הוא ענה ויצא משם,בורח חזרה לאלכוהול ולסיגריות,כי הם היחידים שמקבלים אותו שבור.