until our lips meet again

chapter thirty eight

The moment when you have to take a deep breath before speaking cause you know your so close to crying.

בן שכב במיטתו כשגרונו כואב ועיניו שורפות ודביקות מהבכי.
הוא חשב על מה שאלינור עושה עכשיו,בבית שלה,אלפי קילומטרים ממנו עם אנשים אחרים.
ליבו התכווץ מהמחשבה שהיא עם מישהו אחר עכשיו בין זרועותיה.
דפיקה חלשה נשמעה בדלת חדרו לפני שהאדם פתח אותה ללא רשות,מה שהעלה את רמת העצבים הגבוהה ממילא בגופו של בן.
"מה יבן ז-" הוא החל לצעוק אך נעצר כשראה את זואי.
"מה" הוא אמר בקור וניסה בכל כוחו להסתיר את עיניו.
"שמעתי מה קרה" היא מלמלה והתקדמה לצד מיטתו הגדולה.
"חשבתי שאולי אפשר.." היא המשיכה והתיישבה,מלטפת את גבו החשוף.
צמרמורת עברה בגופו של בן.
"לנסות שוב" היא סיימה ובן הסתובב ותפס את פניה בידיו,לפני שהנחית נשיקה עמוקה על שפתיה.

אלינור ישבה בחדרה כששיחת סקייפ עלתה במחשב הנייד שלה.
היא חייכה חיוך גדול כששמו של לוקאס הופיע על המסך וחיוכה התרחב עוד יותר כשראתה את אמה ולוק בחדרו.
"אליייייי" אמה צעקה ואלינור צחקקה.
"אמההההה" אלינור החזירה,היא באמת אהבה אותם,הם החברים הכי טובים שלה.
"לוקאססס" לוקאס צעק בלי הקשר לכלום וגרם לאמה ואלינור לגחך מטיפשותו.
אלינור פתחה את פיה בכדי לשאול לשלומם כשהדלת שנפתחה גרמה לנשימתה להיעלם.
"אויש סליחה,חשבתי שאלו השירותים" היא שמעה את קולה של זואי וכשלוק סיבב את המסך היא יכלה להבחין בה בהלבשה תחתונה,מה שגרם לליבה לפעום בכאב.
"אויש אלינור מותק,איך בבית?" היא אמרה בטון מזלזל כשראתה את אלינור במסך.
"זונה" היא מלמלה במעט עצבים.
"מה אמרת?" היא אמרה באיום והתקרבה למסך.
"אמרתי שאת זונה" היא החזירה וחייכה חיוך מתוק ששונה לגמרי מהטון הארסי שיצא מפיה.
"מה הולך פה?" בן נכנס לחדר בסערה כשלגופו בוקסר בלבד.
"אלינור" הוא מלמל כשהבחין בה.
"לקח לך המון זמן להתגבר" היא מלמלה ומחתה דמעה שהתאמצה לא להוציא.
"אני מצט-" הוא מיהר להגיד אבל היא נתקה את השיחה,נשכבת על המיטה עם חוסר חשק להמשיך.
שיחה ממספר לא מוכר העירה את אלינור מהשינה ששקעה בה.
כשהרימה את ראשה מהכרית היא יכלה להבחין בטיפות הרטובות על הכרית שגרמו לה להבין שבכתה בשנתה.
"הלו" היא מלמלה בישנוניות כשענתה לשיחה.
"מי זה?" היא שאלה בשנית כשלא ענו לה.
"אני" קולו גרם לדמה לקפוא ולליבה לפעום במהירות כפולה.
"-ביי" היא אמרה והתכוונה לנתק.
"לא רגע חכי-" הוא צעק והשיחה התנתקה.
אלינור שכבה במיטתה כשעיניה תקועות בתיקרה וכל מה שהיא יכלה לחשוב עליו היה הנער בעל העיניים הירוקות שהתקשר אליה דקות ספורות קודם לכן.