until our lips meet again

chapter twenty six

And in that moment i didn't understand,and whan i did,i felt like im breaking down,because i love my princess,and i wish you could remember me,or maybe i wont remember you.

״איך אתה יכול לקרוא לי מלאך?״ היא שאלה מבולבלת וקמה מחזהו הקשיח של בן שהשאלה בלבלה אותו לגמרי.
״מזאת אומרת?״ הוא שאל בבלבול,לא מבין למה מתכוונת הנערה.
״איך אתה יכול לקרוא לי מלאך,כששנינו יודעים שאני מלאה בשדים?״ היא שאלה וזרם הדמעות התחדש,היא השפילה את עיניה העייפות מטה,לא מסוגלת להסתכל עליו.
״את יפיפה אלינור,האופי שלך זה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי והיופי שלך אפילו יותר״ הוא מלמל בבושה,הוא ידע שהיא נזכרה בכל מה שעשה לה,בכל מה שאמר עליה,בכל שקר שסיפר במקום להודות ברגשותיו.
״הנפש שלי מזמן כבר נשברה,מזמן כבר וויתרתי״ היא מלמלה בעצב,מודה בזה בקול בפעם הראשונה.
״אני בחיים לא אתן לך להישבר,לוותר״ הוא החזיר לה והתקרב צעד קטן,מפחד להתקרב יותר מידי.
״מאוחר מידי״ היא מלמלה ונשארה נטועה במקומה.
״שום דבר לא מאוחר מידי״ הוא החזיר מעט בעצבים,ראשה עדיין מושפל.
״אי אפשר לתקן משהו שנשבר,שנהרס״ היא החזירה בכעס שהלך והתגבר,מרימה את ראשה בפעם הראשונה.
עיניה השחורות ומלאות הדמעות ננעצו הישר בעיניו הירוקות בהירות שנראו שננעצו הישר בנשמתה.
״אפשר לתקן הכל״ העצבים ניכרים בקולו,הוא לא יתן לה לוותר שוב.
״למה אכפת לך בכלל?״ היא צעקה והתקרבה צעד נוסף,מלאה בכאב ובכעס.
״כי אני לא מוכן לאבד אותך שוב״ הוא צעק,בעיניי אלינור הוא נראה כמעט כאחוז טירוף,הוא הפחיד אותה.
״את כל כך אגואיסטית״ הוא אמר וקיווץ את ידיו.
״סליחה?״ היא שאלה בכעס והפתעה,לא מבינה את פשר מילותיו.
״את לא מבינה את זה נכון?״ הוא שאל וצחק צחוק חלול וחסר הומור.
״מבינה את מה?״ היא שאלה בזלזול.
״המוות לא קורה לך״ הוא אמר וגרם לה לקווץ את גבותיה.
״הוא קורה לכל מי שמסביבך,לכל האנשים שיעמדו סביב הקבר שלך,שבורים נפשית,שתוהים איך לעזאזל הם אמורים להמשיך לחיות בלעדייך,להמשיך לחיות בידיעה שאת לא,שלא תיהי פה יותר,שהם יקומו בבוקר וכבר לא תיהי שם,עם החיוך היפה והצחוק המתגלגל,עם הבדיחות המצחיקות והציניות שאני כל כך אוהב שאת משתמשת בה,כשראיתי אותך באמבולנס הרגשתי שאני נחנק,כי כבר לא יהיו לנו את הריבים המצחיקים שלנו ואת הנשיקות החטופות,וזה פאקינג כאב לי אלינור.
אז כן,המוות לא משפיע רק עלייך,ואת פשוט אנוכית,ואני שונא אותך כי אני לא מסוגל לדמיין את החיים שלי בלעדייך.
לעזאזל אני אפילו לא זוכר מי הייתי לפני שהגעת״.