הפשע שבהתאבדות הוא ההתעלמות המוחלטת מרגשותיהם של אלו שאנחנו משאירים מאחור.
א.מ פורסטר
"תספרי לי מה באמת קרה" אמה הופיעה מול אלינור שקפצה בבהלה בשרותי הבנות.
"לא קרה כלום" אלינור קראה בשמחה מזוייפת,מקווה שאמה תקנה את זה.
"יש לך דם על הלחי" היא קראה מזועזעת ומיהרה להרטיב את הנייר שחתכה.
"אנני חיררה אותי בציפורניים שלה" אלינור אמרה בזלזול וגלגלה את עיניה.
"מה?!" אמה צעקה ואלינור יכלה כמעט לראות את דמה מבעבע בזעם.
"היא איימה עליי לא להתקרב לבן ונעצה בי את הציפורניים שלה" היא מלמלה ושיחקה באצבעותיה.
"למה שתתרחקי מבן?" היא שאלה בבלבול והבעת הבנה נפלה על פניה.
"את אוהבת אותו נכון?" היא שאלה וחייכה חיוך קטן וערמומי.
"לא" אלינור מיהרה להתנגד בכל תוקף למילים הנכונות לגמרי שיצאו לה מהפה.
"את אוהבת אותו" היא אמרה שוב אך הפעם בידיעה שלמה שמה שהיא אומרת נכון.
בן שכב במיטתו,רוי מזמן הלך ונשארו רק הוא והמחשבות שאוכלות אותו מבפנים.
הוא יודע שהוא אוהב את אלינור,היא האהבה הכי גדולה של חייו,הוא ידע שהוא אוהב אותה עוד מהשנייה הראשונה שראה אותה על חוף הים,הוא גם ידע שהיא הבן אדם הכי מושלם שהוא הכיר בחייו,הוא אהב אותה,וזה אכל אותו מבפנים.
הוא שכב על המיטה כשהמחשבות לא עוזבות את ראשו,על כמה פגע בה,במלאך הקטן שלו.
היא נכנסה לביתה בתום יום הלימודים,פניה חיוורות מעט אך מכוסות בשכבה מכובדת של מייקאפ,היא עלתה לחדרה ודלתו של בן הייתה פתוחה,היא הציצה פנימה והוא אפילו לא שם לב לנוכחותה.
אלינור נאנחה בעצב,היא אוהבת אותו כל כך,אבל האם באמת אפשר לקרוא לסיפור שלהם אהבה?.
הוא שכב במיטה כשהמחשבות הורגות אותו מבפנים.
מבחוץ הוא נראה קשוח,הנער עם השרירים והקעקועים,הנער שלא מראה רגשות,רגשות זה לחלשים.
אלינור הייתה היחידה שהצליחה להוציא ממנו את הרגש הזה מאז שהיא עזבה,הנערה שאהב במשך ארבע שנים,הנערה שעומדת לחזור בקרוב,הנערה שגרמה לו לאבד אמון באהבה,הנערה שאהב כל החיים שלו,זואי.
אהבה היא רגש כל כך מסובך,והוא ידע את זה,הוא לא ידע במי הוא הולך לבחור,זואי או אלינור,והוא ידע שבסופו של דבר יהיה חייב לבחור,כי בעוד שבוע בדיוק זואי עומדת לחזור,לחזור לחייו ולטלטל אותו.
הוא ניסה כל כך לחשוב במי לבחור,הוא הריץ בלי סוף תמונות של שתיהן בראשו,זואי,הבלונדינית היפייפה עם העיניים הכחולות שהייתה אהבתו הראשונה,או אלינור הקטנה שגרמה לו להביע רגשות שוב,הילדה שבגללה הפסיק לשכב עם כל מי שרצה,אלינור הקטנה שגרמה לו להאמין שוב באהבה.
אלינור נכנסה,הוא זיהה את הריח שלה,ריח של וניל,הריח שבלעדיו הוא כבר לא מצליח לעבור את היום,הוא התעלם,הוא ידע שאם יסתכל עלייה יפול שבי בעינייה השחורות שלמד לאהוב.
הוא בחר,וזה מה שגרם לו להיכנס להודעה של זואי "אני רוצה שנחזור" ולחייך חיוך קטן,כי הוא בחר,והוא כבר יודע מה הוא הולך לעשות.
YOU ARE READING
until our lips meet again
Romance״אני אוהב אותך״ הוא פלט,לא שם לב בכלל למה שהוא אומר. אלינור חייכה חיוך עצוב,היא יכלה לשמוע שהוא שיכור אך עדיין התרגשות פעמה בליבה,זו הפעם הראשונה שהיא שומעת את זה בבירור מפיו של בן. ״אתה שיכור״ היא החזירה. ״אני לא״ הוא התעקש,משקר לעצמו. ״אני אוהבת א...
