chapter three

1K 63 2
                                    

be real with me,or just leave me alone

"אלי״ צעקה מוכרת נשמעה ממרחק.
ליבה החסיר פעימה,צמרמורת פחד עברה בגופה.
״אלינור״ עוד אחת,ככל שהתרבו הצעקות,כך הן נשמעו קרובות יותר.
״פאק בן,אלה הם״ זעקת מצוקה נשמעה מפיה,נקודות שחורות החלו להופיע בשדה ראייתה ככל שנשימותייה נעשו כבדות.
״היי,אלינור תסתכלי עליי״ בן קרא בלחץ,היא לא הצליחה.
הם התקרבו למקום שהם ישבו בו,היא יכלה להבחין בהם מבעד לדמעות.
היא לא יודעת להסביר מה קרה בדיוק בשניות שאחרי שהבחינה בהם.
בן תפס את פניה בעדינות,מוחה מעט את הדמעות בעזרת אגודלו.
הוא מחץ מעט את לחייה,סופג ממנה מבט מבולבל כששפתיו נמחצו על שפתיה העבות,גורמות לבהלה מעטה לעבור בה.
בן פקח את עיניו תוך כדי הנשיקה וכשראה שהם מתרחקים הוא שיחרר אותה לבסוף.
״מה לעזאזל נרא-״ הבהלה תפסה את מקומה של ההתרגשות ופאניקה החלה לעבור בגופה,עד שסחף אותה לנשיקה נוספת.
״הראשונה הייתה כדי שהם לא יזהו אותך,השנייה הייתה כדי להשתיק אותך,עכשיו בואי נחזיר אותך״ הוא אמר בקלילות וקם ממקומו,מושיט לה את ידו כאילו לא נישק נערה שהוא מכיר בערך חצי שעה לפני דקה.
״אתה חתיכת מוזר״ היא מלמלה וחייכה חיוך קטן,מסרבת להראות לו כמה הנשיקה באמת השפיעה עליה,משחזרת בראשה כל פרט ופרט מהנשיקה.
״אני לא רוצה להיכנס״ היא מלמלה כשעמדו שניהם בכניסה לבית המלון.
״את..את רוצה אולי שאני אשאר איתך?..זאת אומרת לא חייב,סתם רעיון מטופש תשכחי-״ הוא התחיל לגמגם והיא קטעה אותו״אני אשמח״ היא מלמלה בחיוך עדין.
״אני לא מאמין שאת לא אוהבת סושי״ בן צעק בהלם מזוייף כשישבו שניהם אחד מול השניה על המיטה שלה ושיחקו 21 שאלות.
״איכס זה כזה דוחה״ היא קראה בגועל.
״מה הצבע האהוב עלייך?״ תורה לשאול,
״אדום,שכבת עם מישהו פעם?״ הוא שאל בישירות שהפתיעה אותה מעט.
״אני..זאת אומרת..כאילו..לא״ היא מלמלה במעט בושה והורידה את פניה הסמוקות מטה.
״תמימה הא?״ הוא אמר בסוג של זלזול וגרם לה לגלגל את עיניה.
״שתוק,מי סימס לך מקודם?״ היא שאלה בסקרנות לגלות מי האדם שהוריד את החיוך היפה של בן מפניו לפני דקות ספורות.
״אנ..אממ..סוג של החברה שלי״ הוא מלמל בבושה,נשמע מעט לא החלטי.
״לך מפה״ היא קמה מהמיטה ופתחה את הדלת בכעס,הוא בגד בחברה שלו איתה,הוא יגרום למישהי להרגיש את מה שהיא הרגישה רק לפני כמה שעות,היא בחיים לא תוכל לתת לזה יד.
״לא רגע תקשיבי״ הוא אמר בתחינה בזמן שהתקדם לדלת,אך היא קטעה אותו בכעס,מסמנת לו לצאת בצעקה אילמת.
הוא נאנח,נשק קלות ללחי שלה ויצא מהדלת,מסתכל לאחור בפעם האחרונה,יודע שלא יראה יותר את הנערה שהצליחה לגנוב את ליבו בשעות ספורות.
בשנייה שסגרה את הדלת היא נשברה,בוכה דמעות ללא קול.

until our lips meet againWhere stories live. Discover now