She wasn't you,and that's hurt
המבט המפוחד על פניה של אלינור הביע בדיוק את מה שחשבה על מילותיו של דניאל שהופתע בעצמו מהמילים שיצאו מפיו.
״אני מצטערת״ היא לחשה והוא חייך חייך עצוב.
״אין לך על מה״ הוא השיב ועיניה ננעצו בעיניים שהזכירו לה באופן מפחיד את אהוב ליבה.
״אני אוהבת אותך מאוד״ היא הודתה והשתעלה בניסיון כושל להעביר את הצרידות.
״אבל לא בצורה שאתה חושב עליה״ היא המשיכה והחזיקה את ידו בעדינות,היא יכלה לראות את הניצנוץ בעיניו שהזכיר לה את הלילה בחוף עם בן.
הוא הנהן בהבנה והניח את ידו הגדולה על פניה החלקות.
״תמיד אוהב אותך,אבל אני לא יכול להיות לידך יותר״ הוא הודה ונשק לשפתייה נשיקה רכה ועדינה,שבשנייה שנגמרה אלינור ידעה שזו הפעם האחרונה שידברו.
אבל למרות זאת,למרות שידעה שאיבדה את חברה היחיד באותו רגע,היחיד שהיה במוחה הוא בן.
היא שכבה במיטתה כשהדמעות לא הפסיקו לזלוג,היא איבדה את כולם בחייה,היא נשארה לבד.
היא קיוותה בכל ליבה שהיה לה מישהו לספר לו על מה שעובר עליה.
היא רק רצתה מישהו שישים לב אל מה שהיא מרגישה.
היא רק רצתה שהייתה לה החברה הכי טובה שלה שתוכל לספר לה על דניאל.
היא החלה לחשוב,תחילה על מאור,על בן ורוי ובסופו של דבר גם על דניאל,היא חשבה על ההרס שהותירה בליבם בגלל התנהגותה והשאלה שבאמת הפריעה לה והדהדה במוחה פעמים רבות בחצי שנה האחרונה היא למה הם התאהבו בה?,למה ארבעה נערים שיכולים לזכות בליבה של כל נערה בחרו דווקא בה?.
המחשבה הזו העציבה אותה,כי הם לא.
מאור בגד בה וכך גם בן,שריסק את ליבה בצורה הקשה ביותר.
רוי חושב שהיא לא ידעה אבל הייתה לו חברה שחזר אליה בשנייה שאלינור בחרה בבן,וכך גם דניאל שהחלה לחבב,שבר את ליבה כשעזב אותה כשהייתה זקוקה לו,כולם עזבו.
זה היה הרגע הראשון שאלינור הבינה כמה לבד היא באמת,כמה הבדידות תפסה מקום בחייה.
״בן לא אהב אותך״ צעקה נשמעה בראשה והבכי התחדש.
״הוא תמיד אהב את זואי״ הקול המשיך והכאיב לאלינור בנקודות החולשה שלה.
הבכי כבר הפסיק והדמעות התייבשו,הדבר היחיד שאלינור יכלה לעשות הוא לבהות בתקרה בחדרה החשוך ולהרגיש איך לאט לאט כל הרגש יוצא מליבה ומשאיר רק חור שחור בלב שפעם היה שמח.
השעה הייתה כבר חצות כשאלינור עדיין הייתה בתנוחה שנשארה בה מאז שעות הצהריים המוקדמות.
אף מחשבה לא עברה בראשה,אף רגש אף דמעה,רק עיניים שחורות שבוהות בתקרה הלבנה בחדר אפל.
המשפט ״האנשים הבודדים ביותר נשארים ערים באמצע הלילה״ החל להדהד בראשה אך גם זה לא הצליח לשבור אותה.
אין משמעות לחיים,היא החלה לחשוב לעצמה,איזו משמעות כבר יש לנו?
היא רצתה לצעוק,רצתה לצרוח,רצתה להביע רגש כלשהו ללא הצלחה,כלום לא יצא מפיה חוץ מנשיפה ארוכה של אוויר שהחזיקה בתוכה שניות ארוכות.
הניצוץ שבעיניה השחורות של אלינור נעלם לגמרי,הוא נעלם עוד ביום שראתה את בן בפעם האחרונה ומאז זה רק זיוף,כולה רק זיוף.
היא לא שווה כלום,החיים לא שווים כלום,המנטרה הזו חזרה במוחה פעם אחר פעם עד שהוטמעה במוחה וגרמה לה להאמין בזה,באפלה.
השעה הייתה שתיים בלילה כשהטלפון של אלינור צלצל והוציא אותה מהתנוחה ששהתה בה שעות רבות.
היא לחצה על הלחצן העונה והצמידה את הטלפון אל אוזנה השמאלית,לא מוציאה קול.
״אלינור?״ קולה העדין של אמה נשמע מהצד השני,אין תגובה.
״אלינור תקשיבי לי״ אמה התחננה ואלינור רק המשיכה לבהות בתקרה האפלה.
״אני ממש מצטערת״ קולה הבוכה נשמע אך זה לא השפיע עלייה כלל.
״אנחנו ממש מתגעגעים אלייך פה״ היא המשיכה ומשכה באפה.
אלינור עצמה את עיניה ותמונתו של בן עלתה לראשה.
״ אני צריכה את החברה הכי טובה שלי איתי״ היבבות הבלתי נשלטות נשמעו באוזניה של אלינור ששום רגש זה לא עורר בה.
״אלינור״ קולה של אמה נשמע חשדני ביותר עכשיו.
״אני לא החברה הכי טובה שלך יותר,אני לבד,אנשים בודדים לא נפגעים״ קולה חסר הרגשות הפתיע את אלינור ואמה כאחת.
״לא אלינור״ אמה התחננה ואלינור ניתקה את הטלפון,היא לא רוצה רגשות.
״בן״ אמה התפרצה לחדרו של בן וקיבלה ממנו מבט נוזף על ההפרעה שלה באמצע משחק הכדורגל ששודר.
״את יודעת זה שאת חברה של אחי הקטן לא נותן לך זכות להיכנס אליי לחדר או לפנות אליי בכללי״ הוא ענה לה בציניות וחייך חיוך מזוייף.
״אידיוט״ אמה זרקה לו ונשמה עמוק בכדי לא להתעצבן.
״אני חושבת שמשהו לא בסדר עם אלינור״ היא מיהרה להגיד בדאגה רבה.
״נו ו?״ הוא שאל בחוסר אכפתיות מזוייפת והפעיל את משחק הכדורגל רק כדי לא לחשוב עלייה.
בן כבר מזמן הפסיק לחשוב על אלינור,לא לאהוב אותה,ממש לא.
אלינור היא אהבת חייו ובן יודע את זה,הוא מעדיף לא לחשוב עליה כלל כי כך הלב לא כואב לו יותר.
״מה נו ו?,בן אני חושבת שהיא בדיכאון,התקשרתי אליה והקול שלה,לעזאזל היא הפחידה אותי״ אמה החלה לבכות מדאגה לחברתה הטובה ביותר ששונאת אותה עכשיו.
״לא אכפת לי״ ליבו של בן החל לפעום בחוזקה מהמחשבה שהיא סובלת.
אמה התקדמה אליו וירדה על ברכיה על הרצפה ממש לידו,חיוך קטן ועצוב עלה על פניה כשהתכופפה למגירה הנמוכה ביותר שליד מיטתו.
״תגיד את זה לציור שאתה בוהה בו כל לילה״ היא לחשה והושיטה לו את הציור של המלאך הקטן והשבור שאלינור ציירה.
YOU ARE READING
until our lips meet again
Romantizm״אני אוהב אותך״ הוא פלט,לא שם לב בכלל למה שהוא אומר. אלינור חייכה חיוך עצוב,היא יכלה לשמוע שהוא שיכור אך עדיין התרגשות פעמה בליבה,זו הפעם הראשונה שהיא שומעת את זה בבירור מפיו של בן. ״אתה שיכור״ היא החזירה. ״אני לא״ הוא התעקש,משקר לעצמו. ״אני אוהבת א...
