"עוד מבט אחד אחרון
וחיבוק אחד אחרון
ולחישה אחת אחרונה,
עצובה.
לכל התחלה יש סוף,
גם לזאת שלנו,כנראה.
מי יתן ותמיד אשאר בליבך
כמו שאתה תמיד שם בליבי"
"לקחת אותי לים?" אלינור שאלה והרימה גבה בבלבול.
בן הנהן בחיוך שחשף את גומותיו וגרם לאלינור להתמוגג.
הוא יצא ורץ במהירות לצידו השני של הרכב,פותח לה את הדלת ומושיט לה את ידו כהצעה אילמת לעזרה.
"ג'נטלמן" היא אמרה במעט זלזול ואחזה בידו בחיוך.
הוא פנה לכיוון הבאגז של המכונית והוציא מתוכו סלסלה גדולה ושמיכה,גורם לה לחייך במעט טיפשות והתרגשות.
בן פרש את השמיכה על החול הרך והתיישב לצד אלינור שכל מה שעבר בראשה היה כמה שהתגעגעה אליו,אל הנער יפה התואר שמולה.
השקט היה נעים,לא שקט מביך כמו בדרך כלל.
השתיקה נתנה לשניהם זמן לחשוב.
אלינור ובן שכבו אחד לצד השנייה על השמיכה הנעימה,ידיהם שלובות והם צופים בזריחה היפייפיה.
אלינור סיבבה את ראשה בעדינות לכיוון בן שבהה בשמיים והתשעשעה מעט מהמחשבה שבים הייתה הנשיקה הראשונה שלהם,כשניסה להסתיר אותה ממאור וקים.
גיחוך קטן ובלתי נשלט יצא מפיה והוא סיבב את ראשו אליה.
"משהו מצחיק אותך גברת אדרי?" הוא שאל בהרמת גבה והיא עיקמה את פניה.
"סתם,נזכרתי שבים הייתה הנשיקה הראשונה שלנו" היא מלמלה במבוכה והוא הרים את גבותיו בפליאה.
"את זוכרת?,זה היה לפני המון זמן" הוא אמר מעט מופתע.
היא הנהנה והסמיקה מעט כשחיוך קטן עושה את דרכו אל פניה.
"ואתה זוכר?" היא שאלה במעט ציפייה.
"ברור" הוא אמר בלי מחשבה בכלל.
"זו הפעם הראשונה שפגשתי אותך" הוא אמר וגרם לה להסמיק אפילו יותר.
"מלאך שלי" הוא אמר והרים מעט את פניה בעזרת ידו הגדולה,מניח אותה על הלחי שלה.
היא המהמה כתשובה והוא רק בהה אל תוך עיניה השחורות והייפיפיות.
"אני אוהב אותך" הוא אמר והלחץ שוב זרם בגופה.
"אני כל כך אוהב אותך,לעזאזל אלינור את לא מבינה בכלל כמה" הוא אמר והיא חייכה במעט עצב.
"כשנפגשנו בפעם הראשונה הייתי בטוח שאני הוזה מכמה שאת יפה" הוא החל להגיד והיא הרגישה את עיניה מתמלאות בדמעות.
"אני זוכר כמה היה לי כיף איתך בחדר המלון שלך,אני חושב שזו הפעם הראשונה שמישהי הצליחה לגרום לי להרגיש ככה" הוא אמר והיא הרגישה את ליבה מתפוצץ.
"את לא מבינה בכלל כמה שאני מצטער על הכל" הוא סיים והיא נשכה את שפתה התחתונה.
"אני אוהבת אותך" היא לחשה והוא חייך באושר.
דמעה קטנה זלגה במורד לחיה והוא קיווץ את עיניו בבלבול.
"למה את בוכה מלאך שלי?" הוא שאל בדאגה.
"כי אני מפחדת" היא הודתה.
"מפחדת ממה?" הלחץ בקולו נשמע בבירור.
"כל פעם שאני אומרת לך שאני אוהבת אותך,אתה עוזב בסוף" היא אמרה וליבו התנפץ.
זו הפעם הראשונה שבן באמת הבין את משמעות מעשיו כלפי אלינור,זו הפעם הראשונה שהבין כמה שבר אותה באמת.
"אני אוהב אותך" הוא אמר בהחלטיות,אך קולו שרעד מעט סימן אחרת.
"ואני לעולם לא אעזוב אותך שוב" הוא המשיך והיא הרימה את עיניה מלאות הדמעות.
"את האדם שהכי חשוב לי בעולם הזה,ואני אפילו אעבור לגור פה,בישראל בשבילך,אני לא אעזוב יותר אלינור" הוא הבטיח והיא חייכה במעט חולמניות.
"אני פה לנצח מלאך שלי" הוא אמר וניגב את דמעותיה.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה ונשקה באהבה גדולה לשפתיו,יודעת שכאן מתחילה הדרך החדשה שלהם.
YOU ARE READING
until our lips meet again
Romance״אני אוהב אותך״ הוא פלט,לא שם לב בכלל למה שהוא אומר. אלינור חייכה חיוך עצוב,היא יכלה לשמוע שהוא שיכור אך עדיין התרגשות פעמה בליבה,זו הפעם הראשונה שהיא שומעת את זה בבירור מפיו של בן. ״אתה שיכור״ היא החזירה. ״אני לא״ הוא התעקש,משקר לעצמו. ״אני אוהבת א...
