אז אני מתחילה סיפור איזה כיף....
הסיפור היה שנה אחרי הניצחון של החבורה נגד גאיה שכולם חיים ובזוגות המקוריים ואנחנו נתעלם ממה שקרה בפא#ינג גורולו של אפולו 3 בסדר לכולנו זה קשה... וכול החבורה בסביבות גיל ה16 לא קשור לכלום סתם כי ככה אני הכי אוהבת לכתוב.. מקווה שתהנו
*פרסי*
איזה מעצבן זה שיש לך חברה שתלטנית ולה יש חברה עם רעיונות מוזרים אע??
פייפר ואנבת חשבו על איזה רעיון שכול החבורה נילך לשייט בים לזכר הימים הטובים , סבבה והכול אני אף פעם לא מתנגד לים אבל אני לא חושב שזה היו ימים טובים קרו יותר מדי דברים שאני רוצה לשכוח , הייתה לי שנה שקטה וטובה למזלי , גרתי בביתי ואנבת גרה רחוב ממני כי משפחתה עברה לניו יורק , לא העופתי מהתיכון שנה שלמה זה נראה לי שיא גינס או משהו , אני ופייפר לומדים באותו כיתה וזה ממש עזר לי לשפר את השגי הלימודיים ולדובדבן שבקצפת שנה לא תקפי אותי מפלצת .... טוב אז כירון השיג כישוף שמסתיר את הריח של חצוייים אפילו החזקים ביותר. האמת שדיי התגעגעתי ללחימה במפלצות אבל עם היו שואלים אותי עוד מסע או חיים רגילים זה לגמרי היה חייים רגילים. אני ואנבת הולכים לשייט עם כל החבורה היה מדהים כל החבורה עוד פעם ביחד אחרי שנה ודיברנו והשלמנו פערים והיה טוב. פעם ראשונה אחרי שנה הלכתי למחנה החצויים מאוד התגעגעתי אליו לריח של המדורה ולריח הים בבנין פוסידון . פגשתי את כל חבריי החצויים כולם התייחסו אליי בכבוד והכול והיה כיף ישבנו בשולחנות וכירון היסכים שאנבת תישב איתי בשולחן פוסידון הקרבתי מחנה למדורה , לאבא שלי פוסידון . ואז אני שומע צעקות חצויים אני קם משולחני ורואה חצויים וריצל רצה איתם "יש נבואההה מהרר" היא אומרת . עיניה נהפכו לירוקות וקולה השתנה
"שבעת החצויים המקוריים יצאו למסע
להציל את כולם בסלפוס
ששם בשנה החדשה יתמודדו עם אויב חדש
ששמו רע מביא
אם בן פוסידון יעבור לרשע
האחרים ישארו בלי ישע
"
לא לא עוד פעםם בבקשה . הרצפה החלה לרעוד האגם עשה גלים ענקיים אני שומע ברקע את אנבת מנסה להרגיע אותי אבל לא אכפת לי ,לא רק שאני יוצא לעוד מסע עכשיו גם אני אולי יהפוך לרשע אעזה כיף . "פרסייי!!!" כולם צועקים הרצפה עדיין רועדת . לאט לאט אני נרגע הרצפה מפסיקה לרעוד וכולם מסתכלים עליי מופעים . "כולם להיפזר" כירון צועק . הוא אמר משהו לאנבת והיא קרתה לכל החבורה "תקישבו כירון אומר שניפגש כולנו עוד חצי שעה בביתן הראשי אוקי" היא הלכה . היתכוונתי ללכת אבל גייסון החזיק בידי "מה קרה לך שם?" הוא שואל, "אחי זה פשוט קשה לצאת למסע עוד פעם ואולי אני יהפוך לרשע ויסכן אותכם". "אני בטוח שאתה הכי רחוק מלהיות רשע בכל העולם" הוא הביא לי כיף והלך עם פייפר . הלכתי לאגם לשחות קצת להירגע ואז אנבת קרתה לי והלכנו לכירון והוא החל להגיד "ככה אתם יוצאים לעוד מסע אני יודע שזה לא כיף, אבל אתם חייבים בשביל העולם וכל האנשים כל מה שידוע כרגע זה שהאויב יכה עוד חודש בדיוק ב1 בינואר באיסלנד העיר ששמה סלפוס , זה מקום התחלה מצוייו האמת אז תצאו ותביסו אותו" כירון אמר . "אבל אנחנו לא יודעים כלום על האויב או מי הוא" הייזל אמרה "כנראה שבהמשך המסע תגלו , מחר בשחר תצאו למסע בארגו 2 תחזרו שלמים ואל תאכזבו" הוא סיים להגיד וישר רכב משם . אחרי שראיתי אותו הולך , כולם הסתכלו עלי במבט חשוד כנראה בגלל זה שיש סיכוי שאני מהפוך לרשע . "חברה חברה אני לא הופך לרשע תרגיעו אני בחיים לא יפגע בכם" אמרתי . אנבת נישקה אותי ויצאה משם עם פייפר הייזל ופרנק הלכו נשארנו אני גייסון וליאו . "אני לא מוסגל להיפרד מקליפסו לחודש" ליאו אמר ומבטו היה עצוב חיבקנו אותו כי אני בעצמי יודע שזה קשה לא לראות את חברה שלך חודש שלם .
אנבת עזרה לי לארגן דברים נתתי לה נשיקת לילה טוב והלכתי לישון.....
זה הפרק הראשון אני יודעת שהוא לא הכי מוצלח אבל אשמח עם תביאו לי עצות לרעיונות שאפשר לעשות ותתקנו אותי במה שצריך.
היייי העלתי את הפרק הזה בערך לפני שנה ומאז אפשר לומר שהשתפרתי בכתיבה , בבקשה לפחות תנסו להמשיך לקרוא אפילו אחרי הפרק הגרוע הזה
מי שרק התחיל לקרוא אני עוברת לסיפור ועמוד אחר , כי יש לי טלפון חדש ושכחתי את הסיסמא
לסיפור קוראים:
