*פרסי*
קמתי , הרגשתי את כאב , התפר בגופי.
נאנקתי מכאב.
הארי והייזל רצו אלי.
"פרסי איך אתה מרגיש?" הייזל שאלה
"מוזר" עניתי
"את יכולה בבקשה להביא לי קצת מים?" ביקשתי 0מהייזל.
שתיתי את המים ואז שאלתי "מה קרה?" , "היה גל.....ענקי, אתה נפצעת מחרב והרמוני טבעה..." הארי הסביר, באותם מילים פניי חיוורו .... "רגע היא ..?" שאלתי בחשש.
"היא בסדר הצלחנו להחיות אותה" הייזל הוסיפה , פיו חשבתי לעצמי.
גייסון באה אלי , מלטף את שערו.
"אתה בסדר??" הוא שאל אותי
הנדתי בראשי לחיוב.
אחרי כמה שעות אולי דקות , השעון אצלי מראה 03
זה אומר שעבר מספיק זמן, ושאנחנו חייביים לצאת מפה עכשיו .
אחרי שכולם קמו , התארגנו והתחלנו לצאת מהמבוך.
אחרי שעתיים וחצי יצאנו מהמבוך , אחרי בצונאמע הענקי , הוא כיאילו החליט 'טובב נוו, נעזור להם לצאת' , ראיתי את היציאה מהמבוך .
צלעתי לאסור האור המעומם.
עשיתי את הצעד הראשון מהמבוך . שם ראיתי את אנבת מדברת עם פייפר , ואז מבטה נתקע בשלי .
עייניה העופות בחנו אותי ואז היא רצה עליי , בחיבוקק ונשיקה , רציתי להעיר על הכאב בחיבוק אבל החלטתי שלא.
"איך עבר עליכם המבוך?" שאלתי אותה , בזמן שידי סביב ראשה.
"בסדר....... האמת.... יותר טוב מבסדר , אתה זוכר את החרב שריצנו להשיג , אז מצאנו אותה, האמת סוג של פרס , מהמבוך , אבל מה שיותר טוב שזה לא חרב אחת , זה שלוש, וזה לא מגיע בתור חרב אלה בתור פנינה." אנבת סיימה להסביר
"נו .... ולמה לא משתמשים בה?" שאלתי
"מכייון , שניסינו לפתוח אותם אבל לא הצלחנו "
"אנבת....!" שמעתי את פייפר אומרת .
"אנבת!" פייפר קראה עוד פעם .
אני ואנבת הסתובבנו.
ידיה דל פייפר זהרו , וכשהיא פתחה אותם , שלוש פנינות זוהרות, אחת בצבע טורקיז , אחת בצבע כחול חזק , ואחת בצבע סגול . הם פשוט ריחפו , ואז הם התחילו לנוע , הפנינה בצבע טורקיז באה אלי , הפנינה בצבע כחול אל גייסון והפנינה בצבע סגול אל הארי.
הפנינה נחתה בכף ידי, בשנייה שהחזקתי בה , הרגשתי אנרגיה עצומה , שפתחתי את ידי לא מצאתי את הפנינה, אבל הייתה לי הרגשה שאני יודע איפה היא, הוצאתי את האנקולומוס , והבנתי.
הפנינה נשאבה לתוך האנקולומס , הרגשצי בעוצמה של החרב , פתאום גם הייה לה זוהר מוחשי , בצבע טורקיז. שסיימתי להסתכל על חרבי , הבנתי שגם גייסון וגם הארי עשו כמוני , גייסון העביר את הפנינה למטבע, והארי את פנינתו לשרביט .
"וואווו איזה מגניבבב" ליאו צעק מהתהבות .
פלטתי צחוק.
סוף סוף דבר אחד טוב קורא במסע הזה......
רפאנו את כולם מכול מה שקרה , הרמוני באה להגיד משהו אבל אז , הופיעה מולנו מסך , ושם הופיעו כירון ורייציל.
"וודפאק?" שאלתי
"אין זמן להסברים" כירון אמר
"קיבלתי נבואה לא מזמן ..."
"מה איך אבל יש כבר נבואה??!!" אנבת שאלה
"עכשיו תבינו הכולל...... האיוב שאתם מתמודדים מולו הוא בכלל המצאה, של האיוב האמיתי קרונוס.... קרונוס חזר לחחין לפני שגאיה מתה..... היא הספיקה להחזיר אותו , והוא תכנן תוכנית , הוא המציא איוב כי שנהיה עסוקים ולא נשים לב לזה שהוא קם, נבואה מומצאת, הוא איכשהו שיבש ועשה מהשו ככה שהבואה לא אמיתי , והנבואה החדשה מספרת הכול.
הנבואה המומצאת ששלחה את הגיבורים
תתגלה אחרי שאדון הטיטאנים חזר מהמתים
הנבואה האמיתית זו היא כאן
שתשלח את הגיבורים הרחק ממקומם
הם יחזרו בחזרה למחנה
כי ב 20 לחודש אדון הטיטאנים יתקוף
ושם יפסידו או ינצחו
גיבורים ישלחו למתים.
המשפט האחרון הכה בי כמו משאית נוסעת .
"מה...?!!" צעק ליאו
"לא יכול להיות , כוסעמקמקמקמק!!" פרנק קילל (זה משהו חדש)
"קרונוסס החרראא הזה עבד עלינו!!" הייזל צעקה.
אני עמדתי עמום .
אנבת מאחורה הזיזה אותי .
היסתכלתי על גייסון מבטו היה שבור, שבור.
חיבקתי אותו.
"אני יודע שזה קשה....." כירון החל להגיד , הוא נשם עמוק והמשיך
"לכולנו , המסע עכשיו יותר קשה, תחזרו מהר , יש עוד 8 ימין עד שהוא יתקוף " כירון סיים.
עברו שעות. אנחנו בארגו 2
"איך יכלנו להאמיןן לזה איךך?!!" רון אומר בחרטה .
שתקנו,
אני עוד פעם שומע את המשפט האחרון בנבואה
"גיבורים ישלחו למתים"
זה קשה לי , בכלל לחשוב מי זה יכול להיות....
אנבת דיברה על שיטת המלחמה שלנו ואני אט אט נרדמתי.....
אז ואווו מופתעים לא???
אני קצת במחסום כתיבה, אשמח עם תביאו רעיונות לפרק , סתם משהו מענייין.......
שאלה להיום:מופתעים מהתפנית בעלילה?
תעשו לייק לסיפור ותעקבו אחריי.....
פליז תביאו רעינות לפרקים אני במחסום...
