*פרסי*
אחאי שקמנו נעצרו באי מסויים, אנבת אמרה למה , אבל אני לא כל כך הקשבתי , היא מדברת הרבה מדייי לפעמים.
החלטנו שנתפצל לקבוצות
אני
הארי
גייסון
פייפר
הקבוצה הראשונה
אנבת
הרמוני
הייזל
הקבוצה השנייה
וליאו
רון
ופרנק .
הקבוצה השלישית.
"טוב תקשיבו לפני שנתפצל , אנחנו צריכים בכל האי הזה לחפש חרב מסויימת , היא נקראת חרב הלגיון , חרב רומית ורק חצויין רומים יכולים להשתמש בה אז תזהרו " היא היסתכלה עלי , מה היא לא מבינה שאני הכי אחראי , "נפגש בשקיעה כאן , אם שקיעה ומישהו לא פה זה אומר שמשהו רע קרה הבנו?!" אנבת שאלה . "כן המפ...." ליאו התחיל להגיד ואז שינה בגלל הפרצוף של אנבת "אנבת.." ליאו סיים .
נפרדתי מאנבת בנשיקה ואז הלכנו .
גייסון הלך מקדימה , הוא לא דיבר עם אף אחד מאס אתמול , זה כיאילו הוא פתאום עצוב כזה מבואס .
"תקשיבו ... לי יש מטאטא שעף (לא זוכרת איך קוראים לדבר הזה אז נזרום) וגייסון יודע לעוף , אז פרסי אתה איתי פייפר את עם גייסון.." הארי אמר , פייפר שמחה אבל גייסון היה אדיש "בסדר" הוא אמר לבסוף. "רק בוא לא נעוף ממש גבוה יש לי פחד גבהים , ולא ממש אפשר לי לעוף " אמרתי , הארי צחק . "בסדר שהיה.." עליתי על המאטאט הזה מאחורה . "תחזיק חזק אוקי , גייסון אתה ופייפר תעקבו אחרי" גייסון סימן ביידים שססבה. המטמט עלה לגובה , עפנו משהו כמו 5 דקות דקות במטאט , והאמת זה לט היה כל כך נורא , טוב בהתחשב שכך שעפנו דיי נמןך , בערך 5 מטר. "פרסי עכשיו יש עצים אנחנו נצטרך לעוף גבוה " הוא אמר , לא עניתי , אז הוא הבין שכן. פתחתי את עייני וראיתי שאחנחו בגובה אדיר.
הלב שלי התחיל לדפוק חזק , או לאא חשבתי לעצמי. הארי הסתובב רגע עלי "פרסי אתה בס.." "הארי תזהר!" צעקתי לו , הייתה מולנו ענף גבוה וכמעט התנגשנו בו , האאי עשה סיבוב ופעלולים כדי לעבור אותו ועוד כמה , ואז הוא המשיך , ההינו בגובה ענקי בשמיים , היסכלתי למטה ואז ליבי התחיל לדפוק חזק יותר , הרגשתי את האוויר נגמר , עייני אט אט נעצמו ואחיזתי מהמטאט נחלשה. התעלפתי שהיהנו על המטאטא.
*הארי*
אחרי שעברנו את הענף עליתי גבוה לשמיים , כדי לא להידפק בעוד ענפים . הרגשתי משהו נופל ואז ראיתי את פרסי נשען אחורה ואז הוא נפל מהמטאטא "פרסי!!" צעקתי לו . ישר סובבתי את המטאטא , וצנחתי לתפוס אותו , לא ראיתי אותו אבל שקלטתי אותו הגברץי את מהירות המטאט , עפתי , עפתי , היו שם ענפים ופרבי עבר אותם , הבנתי שאנחנו קרובים לאדמה אז יותר מהר צללתי , ושנייה לפני שפרסי נגע באדמה תפסתי אותו. ירדתי מהמטאטא והשקבתי אותו על הרצפה . "פרסי!!..אתה שומע אותי" הזזתי אותו , ואז הוא פתח את עיניו, כולו היה מזיע והוא חיוור . "פרסי איי שהירות קום לאט" אמרתי לו.
"מה קרה לך?" שאלתי אותו .
"הגובה הזה לא עושה לי טוב" הוא אמר , הוא עדיין היה חיוור מאוד אז הבנתי שאין סיכוי שעוד פעם טסים .
" יש לך מזל הייתה קרוב ללמות" אמרלי לו
"תודה" הוא הודה לי.
"איפה אנחנו?" הוא שאל
"אני האמת לא יודע , בזמן שנפלת איבדתי את גייסון ופייפר" אמרתי לו.
פתאום שמעתי צליל , מהשיח , ואז קפפה עלינו מפלצת. באתי לעשות כישוף אבל מפלצת מאחורה לקחה לי את השרביט. פרסי ניסה לקום אבל מפלצת מאחורה דפקה לו אבן בראש והוא התעלף , באתי לצעוק , אבל עשו לי את אותו הדבר.
קמתי לאט לאט , הרגשתי כאב מהמכה שקבילתי בראש .
הרגשתי את גופי ואז הבנתי שאני קשור.
ראיתי מולי את אנבת הייזל והרמוני, ולידי פרסי היה קשור.
"פרסי " הערתי אותו.
"מה..מה? איפה אנחנו?" הוא שאל
"לא יודע" עניתי לו
"אנבת" הוא אמר לה אבל היא הייתה מעולפת.
"אני הולךך להרוג מי שעשה את זה!" הוא הכריז
"שלום וברכה" נכנס בנאדם , אבל היה לו מראנ מוזר , צבע עיניו היה סגול , והיחתה לו שרשרת גדולה בצורה חרב על הצוואר.
"תוציא אותנו מפה" אמרתי לו
"הארי פוטר , כמה נחמד סוף סוך לפגוש אותך, שמעתי אליך סיפורים רבים , חבל שהם אכזבה" "ובנוגע אליך גקסון הצעיר , החברנ שלך ניסתה להילחם , וסתכך עכשיו" הוא נגע לאנבת בראש . "רק תיגע בה עוד פעם אחת ואני יוציא את הלב שלךך מביןןןן!!!!" פרסי צעק.
"תקשיבו טוב עם אתם רוצים שחברכים ישארו בחיים תגידו לנו איפה חרב הלגיון??" הוא שאל
"אנחנו לא יודעים?!!" פרסי ענה בקול צרוד
"אוקי אתה אמרת " הוא לקח ידית ושם אותה בבטן של אנבת , הוא חשמל אותה ל10 שניות "עזובב אותההה , לאאא!!!" פרסי צעק.
שהוא הפסיק יצא לאנבת מהפה טיפה קצף.
"הארי אתה יודע?" הוא שאל אותי
לא עניתי , כי םחדתי שכאיב להרמוני. "אוקי את החלטת" הוא לקח סכין , וסרט את הרמוני בבטן , "לאאא!!" הרבה דם נזל משם , "הרמוניי , די תעזוב אותה "
"אז תגידו איפה זה!!!!" האיש אמר, בקול רועם.
חשבצי את הפרק הזה לעשות שני חלקים
חלק שני יעלה שהיה 20 תגובות לפרק הזה.
אוהבתת אתכםם♡♡
