fuck

149 0 12
                                    

* גייסון *
אני כל כל רוצה הביתה...
אני מתגעגע לליאו שנשאר בארגו....
לים....
וללא כל שנייה לברוח....

" נוו כברררר!!!" שמעתי צרחה של פייפר .

"אני לא ווכל יותר !!!" צעקתי ועצרתי....
"גייסון נוו!!" פרסי משך אותי...
" אנחנו רצים במשך שעה בלי הפסקה.... אני מוטש...." היסתכלתי אחורה .

"זה מגיע!!!"
ישר קמתי והמשכתי לרוץ...
אני כבר לא הרגשתי את הרגליים.
הבנתי רק דבר אחד...
חייב להמשיך לרוץ...

"Fuck "
שמעתי נפלט מפיה של אנבת..
" זה צוק " היא הוסיפה...

הקול התקרב והתקרב...
"טוב ביי!!" ראיתי את פרסי קופץ...
"פר-" פייפר שתקה שאנבת קפצה איתו...

ואז רצתי וקפצתי גם... לא יודע למה לצפות...
לא היה לי כוח לעוף אפילו קצת...
הרגשתי שאני קרוב לאדמה... מוכן למוות נמבר 2 שלי.

עד שפתאום נפתח משהו זוהר על האדמה.
פרסי ואנבת פשוט נפלו לתוכו ונכנסו...
עשיתי כמותם.
(אני חכם בסך הכול)

אני שומע קולות.... קולות מוזרים... של רוחות...
אני מסתכל סביב ורואה בית..... את הבית שלי....
"גייסון.... בני"
"אבא?.."
אני משפשפ עיינים כשאני רואה דמות מטושטשת
אני שומע צחוק עליז מתגלגל ואז קולט מי זה.

"אמא!!!" אני מסתכל... ורואה את אמא שלי... הצעירה והיפה שהייתה שהייתי קטן..

"ברקוני שלי " היא רצה אליי וחיבקה אותי...
"זה... זה באמת את?" בכיתי לתוך כתפייה ונמסתי בחיבוק...
"כן.... אני אוהבת אותך..."
" גם אני אמא ... " המשכתי לבכות...

ואז נשמע צחוק.
צחוק חלק וערמומי שהגיע מהפה של אמא שלי.
"אמ- מ" נרעדתי והתשחריי מהחיבוק.
"אתה תמות גייסון.... אתם כולכם תמותו.... אחד אחד...... ללא תקווה"
הצחוק המשיך ותהגלגל ברחבי המקום השחור.
"לא!! לא!!!!"

"גייסון...קום בבקשה , קום... " שמעתי קול מוכר וייפיפיה.
פתחתי עיינים , ראיתי את פייפר עומדת מעליי.
פייניה היו נראות אדומות מבכי....
"פיי-" עצרתי באמצע מהחיבוק העוצר נשימה שהיא הביאה לי.
"אנ- אני לא נושם..."
"סורי.." היא גילגלה צחוק קטן...
"אתה בסדרררר ... אני- אנחנו כל כך דאגנו...."
"מה ... מה קרה?"
"כ-"
"גייסון!!!" פרסי הפיל משהו על הרצפה ורץ לבפנים.
הוא היסתכל על פייפר ואז חיבק אותי.
"מישהו יכול להסביר לי מה קרה!!!" ביקשתי לדעת.

פייפר נשמה עמוק...
"אחרי שנפלו דרך החור הזוהר... הגענו ליד הספינה.... כולם נפלו על הספינה בבטחה אבל אתה... משום מה.... לא קמת.... שבוע...."
"מהה??!!!!" צרחתי..
שבוע הייתי מעולף? בתרדמת? מה שלא הייתי?!
איך זה יכול להיות....
"זה בסדר...."
היא אמרה לי בקול חם ועוטף....
"זה ממש בסדר...."
היא חזרה על זה.....
אבל הרגשתי שזה לא אמיתי..
הרגשתי שזה רק דיבור קסם...
שדיבר איתי וניסה לשכנע באופן מסויים.
ידעתי שהכול לא בסדר..
שמשהו לא בסדר.....

"אתה עכשיו בטוח ברו " פרסי אמר והלך.
משהו אבל לא הרגיש לי בסדר....
משהו הרגיש לי מזוייף.
קמתי והיתפלתי לדעת שאני מרגיש מצויין.

שהלכתי מחוץ לחדרי ראיתי את רון וליאו משחקים במשחק מחשב...
"ליאו..." היסתכלתי עליו.
"ג-"
רצתי אליו בחיבוק....
"מה קרה לך? מתי קמת?"
"עכשיו" פלטתי צחוק קטן...

אחרי שהבאתי לכולם חיבוקים וזה...
אכלנו ארוחת צהרים..
כולם אכלו את הטאקו של  ליאו.
"טוב אז מה עושים עם קריו?" שאלתי.
אחרי 10 שניות של שקט ופרצופים המומים.
"מה זאת אומרת מה עושים עם קריו?" ליאו שאל מצחק.
"מה אפשר לעשות איתה" פייפר שאלה בזמן שידה עברה בשיער שלי.
"חברה.... מה עובר עליכם?"
היסתכלתי עליהם.
ואז שמעתי צעדים מאחוריי.
"הלו גייסון" שמעתי קול , קול שלא רציתי לשמוע...
"קריו" היסתובבתי במהרה עם חרבי צמודה לצווארה.
"גייסון!!" קולות קרע נשמעו.
"מה עשית?!" צעקתי עליה.
פרצופה היה נראה מפוחד.
"על מה אתה מדבר ??" היא הרימה ידיים.
" מה את עושה פה??!!"
" מה זאת אומרץ מה אני עושה פה?! אנחנו במסע ...אתה בסדר?"
היא גורמת לי להיות המטומום.
לא זה לא אמיתי....
ידעתי מההתחלה שמשהו פה לא בסדר...

צווטתי את עצמי במטרה להרגיש כאב ...
אבל לא הרגשתי דבר.
"כל זה... זה חלום" ציחקקתי אם מאושר אם מפחד.
עצמתי עיינים בחוזקה ובשפתחתי אותם אמא שלי עוד פעם עמדה מולי...
"למה עשית את זה?" קולה היה צמירירי וצרוד .
"זה לא היה אמיתי" צרחתי מסתכל על הרצפה.
"אבל זה היה החלום שלך....
אם הייתה נשאר עוד קצת זמן.....
היית יודע שהמסע זה סתם שם.... לחופשה שכולכם יוצאים עליה.....
אתה ופייפר מאוהבים שם.....
כל החברים שלך בססר והכול טוב...
אז תגיד לי למה?
למה היית חייב לצאת משם?
מהשלמות?"
היא הסתובבה סביבה במעגלים.
"כי זה לא אמיתי!!!"
נשמץי עמוק.
"שום דבר מי זה לא אמיתי?"
"גם את לא" הוספתי אחאי שתיקה ממושכת.
"אוי מתוק אני לא אמיתית.... אבל הכאב אמיתי..."
היא התקרבה עלי ושרטה אותי חזק בחזה.
והרגשתי כאב מדויק.
"אההה!!!!" צרחתי מכאב ואז קמתי מחדש.
רצתי עליה ועברתי דרכה....
היא התפוגגהה.....
כל העולם עצמו.... התחיל להיסגר לתוך עצמו..

ואז פתחתי עיינים והרגשתי שזה אמיתי .. 

החלטתי לצפר אותכם בעוד פרק....
אהבתם?

השאלה היומית:
אם היו שואלים אותכם שאתם יוכלים להחיות דמות אחת מכל הסדרות של ריק מי זה היה?

תשובה אישית:

(ספווילרים למבוך הבוערר!!!!!!))

גייסון דהא!!
אני מתה עליווו ואתם יודעים את זה!!!
אני מתגעגעת עליווו ממש...
וממש מקווה שהוא יחזור בספר הבא מה שרוב הסיכויים לא יקרה.....

הספרים שהאבתי ושפחות:

"פרסי גקסון והארי פוטר "
אני ממש אוהבת את הסיפור...
כי יש הרבה סיפורים של הארי ופרסי שהרוב ךשוט עוצרים באמצע....
וזה... זה באמת מענייין....
גם פרק 15 שהשאיר אותי מאוד במתח , אני מאוד אהבתי....
ממליצה לקרוא בחום..
של הכותבת:
user38424188

גיבורי האולימפוס -אחרי הניצחון Where stories live. Discover now