רציתי להודות לShiri_Boom שהביאה לי את הרעיון לפרק.
והיום האמת חשבתי על הרבה פרקים שאני יכולה לעלות , אז כבר אין לי מחסום כתיבהה . אבל תודהההה לשיריי המהממת שעזרה לפרק של היום.
*פרסי*
יצא לי לקום טיפה מוקדם , האמת ממש מוזר . כי בדרך כלל אנבת מעירה אותי במכות ואני עדיין מעדיף לישון ולסבול.
החלטתי לא להעיר את כולם באזעקה לבסוף , אפילו שזה רעיון טוב.
באתי לקפוץ לים ואז שמעתי קול הסתובבתי וראיתי את פייפר , שערה היה מבולגן והיא הייתה עם חולצה שכתוב עליה "love is a bad bitch".
"לאן אתה הולך?" היא שאלה אותי בזמן שמפהקת.
"אני רק הולך לשחייה קצרה להתרענן" אמרתי לה.
היא עשתה לי אוקי .
קפצתי לים......
איך התגעגעתי להרגשה , הים המלוח בין שערי....
המים הצלולים.... והיופי.....
עם היו שואלים אותי יכלתי לגור בים....
הדגים , האצות , השוניות , הכול גורם לי בצורה מדהימה צמרמורת של כיף.
הים לא היה כל כך עמוק האמת.... יכלתי לראות את הסוף שלו.
שחיתי לכייון הסוף , ואז הרגשתי אישזהו משהו בתדרים של הגלים.
הסתובבתי והופתעתי לגלות צללן.
הייתה לו חליפה בצבע.
פחדתי שהוא יבהל שיגלה שאני נושם במים.
אבל במקום להיבהל הצללן הזיז את ידו לכיווני , ומאוחר יותר הבנתי שהוא שם לי זריקה בצוואר .
פתאום עיני נראו כבדות.
עצמתי עייני , הייתי על סף הירדמות ניסיתי להישתחרר, רק הרגשתי את גופי נופל והצוללן כנראה תפס , הדבר היותר מוזר הוא לא הוציא אותי מהמים הוא גרר אותי לתוכן.
לפני שעיני נאצמו לגמרי הצלחתי לפתוח לשנייה , וראיתי בית בתוך המים , כחול ככה שלא כל כך רואים אותו , הבית היה קטן. ואז נרדמתי.*אנבת*
קמתי בבוקר , רציתי ללכת להעיר את מוח אצה אבל למשהו הוא לא היה בחדרו .
הלכתי לחדר האוכל .
"היי פייפ בוקר טוב ראית במקרה את פרסי?" שאלתי אותה.
"אה כן , הוא הלך לא מזמן לשחייהה" היא אמרה.
עכשיו הכול ברור.
הגיע הצהריים , כל הצהריים אני הרמוני פייפר והייזל.
התאמנו , תתפלו או לא אבל הרמוני קשוחה , היא הייתה יכולה להביס בנאדם רגיל , לא חצוי אלא רק בנאדם .
הלכתי לשתות בהפסקה ואז היסתכלתי על המים בכוס.
"רק רגע! איפה פרסי הוא היה אמור מזמן לחזור?" הפלתי את הכוס , ורצתי לבחוץ . "אנבת מה קרה?" ליאו שאל .
" פרסי בוא נעלם , הוא הלך לשחיהה בבוקר ועד עכשיו לא זכר" אמרתי.
"רגע באמץ איפה פרסי?" גייסון אמר .
היסתכלתי לים , וראיתי קופסא קטנה עלד אבן אחת בתוך הים .
בלי לחשוב פעמיים קפצתי לים , צללתי והוצאתי את הקופסא. עליתי בחזרה על הספינה ופתחתי את הקופסא. האחרים נאספו סביבי , שם ראיתי פתק , פתחתי את הפתק והתחלתי להקריא אותו:
, בן פוסידון , עכשיו אצלי כלוא , אתם תוכלו לקבל אותו רק עם תביאו לי 100 דרכמות .
אני נמצא בבית בים , הדגים ילוו אתכם .
לא אכפת לי איך תגיעו , העיקר שתגיעו.
אם אתם לא באים עד השקיעה , בן פוסידון ימות.