*גייסון*
היה לי עוד פעם חלום מוזר , אותו חלום האמת , אני על ברכי בוכה במחנה ההרוס.
אני לא יודע למה אני ממשיך לחלום על זה....
"בוקר טוב" הרמוני העירה אותי , קצתי מזיע , "אתה? אתה בסדר?..." היא שאלה.
"כן, פשוט חלום רע היה לי...." אמרתי מתנשף.
"אתה יכול לדבר על זה , עם מישהו... זה יעזור לך לפרוק" הרמוני אמרה לי,
"לא תודה , זה בטח סתם משהו, פשוט לחצויים יש חלומות מאוד ממשיים (איך שלא כותבים את זה) " הסברתי לה.
אבל החלון הזה היה ממש מוזר , כי זה לא משהו שחוויתי פעם, אבל זה מרגיש ממה אמיתי.
"טוב קיצר , הולכים לאכול ארוחת בוקר בוא" הרמוני אמרה ויצא מהחדר.
התארגנתי , והלכתי לחדר האוכל.
"בוקר טוב" אמרתי.
פייפר נישקה אותי .
"טוב תקשיבו , עוד 21 ימים , יגלנס יקום , ועוד 13 ימים בלי הפרעות אנחנו אמורים להגיע .." היא המשיכה לדבר , אני פשוט היסתכלתי על פייפר , היא הייתה כל כך יפה היום , כלומר כמו בכול היום , אבל היום היה בה משהו מיוחד .
היסתכלתי בעייניה , ופשוט טבעתי בהם, כל הצבעים , גרמו לי לבלבול, שפתייה הגדולות , שפוט רציתיי לנשוךך אותםםם , והצמות היפות עם הנוצות ....
"גייסון!"
"גייסון!"
אנבת מעירה אותי ממחשבותי
"אתה הקשבת לנו?" היא שואלת אם גבה מורמת , הבנתי שהלך עליי....
"כן כן ברורר" אמרתי ,
" אז על מה דיברנו?" היא שואלת ביידין שלובות
ליאו מאחוריי השתעל "הלך עליך אחי"
היסכתלתי אליו במבט של הצילווו
ואז פרסי הראה לי ביידים במהירות שדיבנרו על זה שהיום נתאמן ונסיים , ומחר אנחנו נעצור בניו גרזי.
הסתובבתי מהר
"היום אנחנו נתאמן , ואז מחר נעצור בניו גרזי" אמרתי.
"יופי" אנבת אמרה והשמשיכה לדברר .
סימנתי לפרסי תודה ברו.
אחריי שדיברנו משהו כמו שעהה!!!😭😭
קמתי מהכסא וקקפצתיי על פייפררר בנשיקה
"התגעגתי בייב" ניקשתי אותה .
היא צחקה
"גייסון כולה שעה לא חיבקתה אותי"
"נווו זה יותר מדיי"
הרמתי אותה
"בייבבבב!!!" פרסי צעק ליי (צחק עליי ועל פייפר)
"צריכים להתאמןן" הוא המשיך
"ביי " נגעתי לפייפר בשיער והלכתי.
הלכתי לחדר האימונים , שם אני הארי ופרסי ההינו.
פרנק וליאו החליטו לא להתאמן .
אני ופרסי הורדנו חולצה מה שחשף את הקוביות ושרירים שלנו.
הארי היסתכל עלינו במבוכה,
"אני לא מוריד את החולצה" הוא אמר.
"החלטה שלך" פרסי אמר בזמן ששלף את האנקולומוס והפף אותה לחרב .
הוא כיוון אותה עלי וסימן לי להוציא את החרב גם.
הוצאתי את המטבע והתחלתי להילחם.
נלחמנו הרבה זמן וזה היה ממש משעמם.
כי אני ופרסי שווים בכוחות הלחימה שלנו , שתינו מאוד מוכשרים.
הארי שישב בצד שאל טוב אז מתי אני מצטרף.
"עכשיו בואו" פרסי קרא לו.
"אתה תשמתש במקל שלך , אני בכוחות במים שלי"
"אוקי"
הארי כייון את המקל לפרסי , ופרסי היה מוכן עם היידים .
הארי אמר משהו ונשהו זוהר יצא מהמקל שלו , פרסי התגלגל לפני שזה פגע בו.
הוא קם וכיוון את הידים להארי , זרם מים חלש נשלח להארי הוא זז במהירות.
הארי אמר עוד איזה משהו והפעם כיוון עלי את המקל.
מהמקל יצא משהו בוהק , הדבר הזוהר עף עלי ופגע לי בבטן , הועפתי מטר אחורה. למזלי נחתתי עך הרגללים מכופף.
אני כיוונתי את היידים להארי והוא עף אחורה במיהרות אדירה , ופגע בקיר בחוזקה.
"גייסון!" פרסי צעק אלי ורץ אל הארי.
רצתי גם אני.
"אתה בסדר ??" שאלתי
"כן כן , קצת ניסחפנו" הוא אמר.
היתאמנו עוד קצת , עכשיו כל אחד לבד .
הלכתי בלי חולצה, מזיע, לכיוון חדרי .
ואז היתנגשתי בהרמוני.
היא באה להגיד משהו אבל אז היסתכלה עלי .
פיה ניפתח טיפה , ופנייה אדומות.
"אה , היי הרמוני מה את עושה," שאלי במבוכה.
"אעאעאעאעא.... סתם באתי לקרוא לשלותכם , ליאו הכין טאקו."
היא אמרה והלכה משם במהירות.
למה היא הייתה כל כך מובכת , חשבתי לעצמי....
היתקלחתי במהירות והלכתי לאכול...
ראיתי את פייפר דוחפת אותי וממשיכה לרוץ , " ווד הל פייפ?" שאלתי
היא הסתובבה והמשיכה לרוץ
"הטאקו של ליאווו!!" היא צעקה בשימחה.
"ברוו, ברווו חכהה!!!" שמעתי מאחורה.
הסתובבתי וראיתי את פרסי.
"אה ברו?" שאלתי
"קצת ניסחפת באימון , למה מה קרה?" הוא שאל
"סתם לא שמתי לב כמה כוח הפלתי" אמרתי
"אתה בטוח" היא שאל ועצר.
"כן.... למה, אתה חושב שבכוונה פגעתי בו" עצרתי גם ושאלתי....
"לא! לא מה פתאום פשוט סתם" הוא אמר.
אבל משהו היהה ממש חשודדד בזהה,
כיאלו הוא יודע משהו ומסתיר את זה.
שהגענו לחדר האוכל....
כולם כבר ישבו, ליאו הכין טאקווו , ושר , יש חו קולל נוראאאאא.
ישבתי בין אמבת לפייפר.
הם דיברו בינהן אבל ווטאבר.
"שלוםםםםםם" אמרתי , שניהם גלגלו עינים בהתאמה.
"איך היה האימון?" פייפר שאלה
"כן... בסדר" היא אמרה
"טובבבב אס הגיעה זמן לאכול עכשיו" ליאו בהיא את הטאקוו ואכלנו.
זה הרגיש ממש טוב , כולנו יושבים ואוכלים , בלי שום מפלצת שמנסה להרוג אותנו.
התגעגתי להרגשה .
היסתכלתי על הקעקוע דלי של מלנה יופיטר.
ונזכרתי בחלון המוזר עוד פעם.
הרגשתי כאב ראש , הוא לאט לאט היתגבר , עד שהיה בלתי ניסבל.
"גייסון ...? אתה בסדר?" שמעתי במעומם את אנבת שואלת.
רציתי לענות שכן אבל לא יכלתי ראשי כאב מדי בשביל לענות.
התחלתי לצעוק.
"גייסון!!" אנבת צעקה
"אעאעעעעע!!!!!" צעקתי.
"אויי ליי גייסון מה קרה?" שמעתי את פייפר במעומם.
"תשכיבו אותו " הרמיוני אמרה.
הרגשתי את גופי נסחב ואז נשכב.
"גייסון מה אתה מרגיש?" פרסי שאלל
"הכאבבב בראששש!! הוא בלתי ניסבל" צעקתי.
פתאום היה רגע של שתיקה מהאחרים , לא יכלתי לפתוח את עיני לראות למה, מרוב הכאב העז.
שמעתי כל של ילדה , לא זהיתי מי .
ואז הכאב נפסק.
התנשפתי בחוזקה ...
"גייסון אתה שומע אותי," אנבת היסכלתה עלי
"כן..כן" עניתי
"יופי!"
פתחתי את עיני סוף סוף .
"מה קרה לך פתאום?" ליאו שאל
"לא יודע.... הרגשתי כאב ממש חזק בראש פתאום"
"וראיתה משהו?" הוא שאל במיידיות
"לא האמת לא" אמרתי....
"טוב.... אז נלך לאכול??" ליאו שאל ,
"לכו אתם אני רוצה לנוח".
הלכתי לחדר , נכנסצי למיטה ונרדמתי .....
הפעם לא חלמתי את החלום הזה , חלמתי חלום על מה שקורה עכשיו.
ראיתי את האחרים יושבים ואוכלים טאקו.
"הוא לא......" פרסי אמר , לא שמעתי את הכול.
"לא מראה לי אחרת הוא היה ........." הייזל אמרה
"רק צריך שהוא לא יזכר במה שקרה!" שמעתי בחוזקה בראשיי , את אותו המשפט מהדהדד , נחזק ונחזק.
אז זה הפרק להיום אנשים...
אהבתם , או לא?
השאלה להיום?למי אתם הכי דומים במראה מכל הדמויות...?
תשובה אישית שלי: לדעתי , אני הייתי שילוב בן ריינה לאנבת ..... יש לי עור שזוף , ושיער שטני, גלי/מטולטל אבל עיני חומות.
