*פרסי* יצאנו לאי וירדנו מהספינה. האי היה סופר יפה , טרופו כזה. גם המזג אוויר בו היה חם... כאילו האי לא היה קדור לעולם. "איזה יופי" הרמיוני אמרה בהתפלות. "טוב כאן נזמן את האגם" הארי סימן עיגול על האדמה. "תקשיבו.... יש עוד משהו מסוכן על אגם לוכנס.... אני פשוט לא זוכר מה...." ג'ייסון מושך בשערותיו..... "אם אתה לא זוכר זה בטח לא חשוב" פייפר אמרה מוציא את ידיו משיעורתיו ושמה אותם בכיסיה בגינס.(קרינגייי חחחח). "טוב אז אני עכשיו מתחיל להזמין את האגם.... תזכרו הוא ממש ממכר אז גייסון אנבת ופרסי, נסו להיתנגד!" הארי פתח את ידיו והחל להגיד את הכישוף "λίμνη Loch Ness the Great, την επόμενη έλευση, όπου θα τοποθετηθεί το νέο σπίτι σας και με αυτό το σημάδι θα έρθει το φως"
פתאום האדמה החלה לרעוד ונפתח חור באדמה ואז הוא מתמלאה מעצמו במים..... למים היה צבע שחור טורקיז כזה. רציתי לצלול בהם אבל ידעתי שאסור ג'ייסון החזיק חזק בשעוריתיו והיסתכל על האגם. "גייסון אתה בטוח שאתה בסדר?" פייפר שאלה מוציא את ידיו ומחחמת אותם בתוך ידיה הוא נשם עמוק. "אני בסדר" הוא הסיט את מבטו מהאגם. "טוב אני אקח מים מהאגם , פייםר את יכולה להחזיק אותי שלא אפול בטעות " הוא גיחך. הארי הוציא את הבקבוק התיק והתקרב לאגם ומאחורייו פייפר מחזיקה ביידו. הוא התכופף ולקח מהימים בעדינות את הבקבוק. אני לא מבין איך הוא םשוט לא רוצה לקפוץ אל המים האלה , זה כל כלללל יגיגחגמדמד.(התיאור הכי טוב) הבקבוק התמלאה . "המשימה הוצלחה" האיר התרחק מהאדם בשימחה. פתאום המים באגם החלו להסתובב . "הארי זה אמור להיות ככה?" אנבת שאלה אותו. "להיות-אי פאק! רוצווווווו" הוא לקח את התיק שלו והחל לרוץ. הצחלתי לרוץ גם אבל פתאום הרגשתי משיכה חזקה לכיוון האגם. כיאילו מושכים אותך לשם . נפלתי על בטני ונמשכתי וככה גם השאר. "אנבת!!" צעקצי אליהה , היא יותר מאחורייי גם נשמכת. זה כמו טורנדו כזה ממים שמושך אותך. הדבר האחרון שאני זוכר שנשאבתי לתוך הטורנדו ונפלתי ואני זוכר ידיים שהחזיקו בי סביב החזה. קמתי בכאב חזק בצלעותיי , נראה לי שברתי אותם. אני פותח את עיני במעומעם , ורואה ירוקק. הצלחתי לפתוח אותם עד הסוף וראיתי שאני מתחת לעץ. לאט לאט סרקתי את הסביבה. איפה אני לעזאזל??!! הכול ירוק בעצים, ויש דרך....שביל מוזר כזה , ואני חושב שאני מדמיין מהנפילה אבל יש לו גוון זהב?? קמתי בעדינות , וישר נפלתי שהכאב בצלעות היכה אותי. אין לי אמברוסה אז אני אצטרך להיסתדר. קמתי עוד פעם הפעם נעזרתי בעץ. הכול באמת היה ירוק עצים ודשא , זה היה יפיפה. ישר שמעתי קול של מים , זה אומר שיש מעיין לא רחוק מכאן והוא יכול לרפא אותי . התחלתי להתקדם בעדינות לעבר הקול. לאחר 15 שעה של הליכה מצאתי את המעיין הוא היה גדול ויפה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
