דבר ראשון לפני שמתחילים אני רוצה להגיד לכםם תודההה, קוראים מדהימים שלי, כבר נהייתם יותר מסתם קוראים אלה חברים /חצווים שלי. גם שהיה לי כמה קוראים הערכתי אותכם תמיד. התגובות שלכםם תמידד עזרו לי, אני הולכת לעלות המשך לסיפור (כמובן) והוא היה בתוך הספר הזה (גיבורי האולימפוס-אחרי הניצחון) כדי שהיה סוג של יותר נוח בינהם ושתדעו שזה המשך!!!, לא ספר שני .רק כדי להפריד בין שני הסיפורים (שהם הסיפור עכשיו וההמשך) . ההמשך יעלה בימים הקרובים כי אתם כבר מכירים אותי לא אוהב לתת לכם לחכות. יאלה בואו נתחיל.
*פרסי*
קמתי בבוקר ליום המלחמה , ה20 בדצמבר .
נישקתי את אנבת , ואיחלתי הצלחה לכולם.
התארגנתי במהרה. וראיתי את כל החצווין כבר בעמדות קרב. המראה הזה גם גרם לי להתגאות וגם בחילה . כי קרב אמיתי כמו עכשיו אף פעם נגמר בלי גופות.
"אתה מוכן!" גייסון שאל אותי
הינהנתי לחיוב.
"אנחנו בהכול ביחד לא משנה מה" גייסון אמר ונתן לי יד , לחצנו אותה , הרגשתי סוג של ברק קטן עבר ביינינו בזמן שלחצתי את היד.
מה זה היה
"גייסון" שמעתי קול מאחוריי
הסתוסבתי ופייפר עמדה שם.
"אני אוה....!" היא התחילה להגיד לגייסון אבל , רעש של פיצוץ ענקי קטע אותה.
רצית לעבר הפיצוץ , הבנתי שמפלצות הגיעו והם כבר פירקו את החומה. נישקתי את אנבת! , וצעקתי ."חצווים מוכנים?!" צעקתי בגבורה , כולם צעקו תעקות קרב ורצו. בזמן שרצתי ראיתי את פייפר ואנבת ביחד בזווית העין, הבנתי שלפחות איתם הכול היה ביחד כי הם יגנו אחת על השנייה וקצת נרגעתי .
ראיתי אש ענקית והרבה מפלצות צורחות (ליאו) , היה ברק ענקי שחיסל הרבה מפלצות (גייסון כנראה) , האדמה בלעה כמה מפלצות (ניקו והייזל) פרנק הפך לנמר ושיסף מפלצות , ועוד הרבה חצווים שהרגו מפלצות.
שיספתי את המפלצת הראשונה שלי בשניות אחדות , ואחריה במהירות את השנייה. ככה הרבה זמן, מפלצת אחת פצעה אותי בקטנה אבל במהירות שיספתי אותה לטרטוס. הארי קרוב עלי כישף מפלצות ואפילו שיסף כמה , (האימונים ישתלמו לבסוף) ועוד פעם ראיתי את אנבת , קורעת מכות למפלצת , היא הייתה כל כך יפההה שיכלתי פשוטטט לנשקק אותה עכשיו באמצע הקרב. מפלצת שכמעט הרגה אותי העירה אותי ממחשבותיי .
משהו מוזר היה בחרב שלי , הרגשתי שכל פעם שאני הורג מפלצת אורה המעומם נהיה חזק יותר .
באתי לרוץ לעזור לעוד חצווין ואז פתאום קרונוס נכנס. זהיתי אותו ישר , חיוכו המרושע על פניו המגעילות , הוא החזיק חרב והחל לפצוע חצווים.
"האריי גייסון" קראתי בחוזק.
שניהם הופיע לידי אחרי 30 שניות.
"אנחנו עושים את מה שאנחנו חייבים לעשות לא משנה המחיר , להרוג את קרונוס!" גייסון אמר.
שערו היה קצת אדום מדם מפלצות כנראה . חולצותו הייתה קרועה וחשפה לא מעט קוביות.
"כן!" צקעתי והיסתכלתי על אנבת והיא עליי "אני אוהב אותך!" צעקתי לה "גם אני מוח עצה" היא אמרה בזמן שהרגה שני מפלצות .
רצנו שלושתינו לעבר קרונוס. "פרסי גקסון , אויבי החדש, אה והנה גם גייסון גרייס , והארי פוטר! שמח להכיר , חבל שכולכם הולכים למות מהר מדי לפני שנכיר בינינו הכירות עמוקה" הוא אמר וצחק.
"אל תדאג!" אמרתי לקרונוס.
צעקתי צעקת קרב ואני גייסון והארי רצנו לכיוון קרונוס. כייונתי את החרב אליו והתחלנו להילחם. אני הכתי אותו במים חזקים וניסתי לשסף אותו גייסון היכה אות בברקים והתחמק מהחרב שלו והארי גם ניסה לשסף וכישך אותו באותו הזמן.
"חה חה חה אתם אפילו לא משתווים אלי!" קרונוס צחק. והעיף את גייסון שעופף לאדמה.
"גייסון!" צרחתי , הוא קם במהרה , אבל עם סימן חדש שחור על הצד מהנפילה.
נלחמנו כמה דקות , קרונוס יותר פגע נו משאר שפענו בו. "אתם לא תצליחו להרוג אותי , כי אחרי שאני יהרוג אותכם אני יהרוג את החברות שלכם , אנבת צייס ,פייפר מקליין והרמיוני (סורי ששחכתי שם משפחה) " באותה שנייה שלשותינו נעמדנו מול קרונוס האנרגיות חדשות, כטלם חשבו על אותו הדבר , "קרונוס אתה יכול לפצוע אותי להשפיל אותי ואפילו להרוג אותי , אבל בחברה שלי אתה לא תיגע בשיערה אחת מהשעיר היפה שלה" צרחתי ."כן!!" גייסון צרח , והתנפלנו על קרונוס. נלחמנו מתואמים בשלישיה, החרב של כל אחל מאיתנו זהרהה באור ענקי כל אחד בצבע אחר. מבטו של קרונוס כבר נהיה רציני. נלחמנו אבל רק השוונו כוחות. אחרי כמה זמן שנלמנו ראיתי מהצד איך מפלצת פצעה את אנבת. ואז כברר זהו הבנתי. אני גייסון והארי קפצנו על קרונוס עם החרבות שלנו , באמצע הקפיצה שהייתה גבוה למדי (בעזרת גייסון) גם מים וברק הכיפו והכו את קרונוס (בעזרתי ובעזרת גייסון) וסוג של אור סגול הקיף את קרונוס שפצע אותו גם ( בעזרת הארי).
בזמן הקפיצה ראיתי את אנבת מסתכל עלי.
אני גייסון והארי תקענו את חרבינו בקרונוס .....
*אנבת*
ראיתי את פרסי קופץ על קרונוס , בשנייה הזאתי היה פיצוץ ענקי אחד , וכל המפלצות שהיו התפוררו. בהתחלה לא הבנתי מה קרה ואז רצתי לכייון הפיצוץ.
עמדתי שם עמומה , ראיתי רק את גופתו המתפוררת של קרונוס. "פרסיי!!!" צקעתי ודמעות בעיני.
שמעתי צעדים ואז ראיתי את פייפר והרמוני ...
"לאא!!" הרמוני צרחה.
"גייסון !!" פייפר צרחה במלוא כוחה.
עמדנו שם שלושתינו.
גם ליאו הייזל ופרנק רצו אלינו.
"מה?..לא..." ליאו אמר בחוסר אונים. עמדנו שם כמה שניות עד שפתאום שמעתי השתעלות.
"פרסי?" רצתי לכייון ההשתעלות , ראיתי בנאדם עם שיער שחור , שסובבתי אותו מצאתי את הארי פצוע ומשתעל . "לאא פרסיי!!" צרחתיייי.
"הארי!" הרמוני רצה אליו.
היא נישקה אותוו.
"איפה פרסי וגייסון?" הוא שאל .
"לא.... לא יודעת , הם לא .. אין מצב ...!" אמרתי , לא , הוא לא מת , פרסי לא מת חשבתי לעצמי.
"אנבת..." פייפר התקרבה אליי
"בבקשה תגידי לי שהם בסדר" היא אמרה ובעיניה דמעות וקולה שבירירי.
"הם בטוח פה איפשהו" אמרתי בקול צרוד .
ניקו פתאום רץ אליי .
"אנבת בבקשה תגידי לי שדמיינתי" הוא אמר בדאגה.
"מה? מה דמיינתה?" שאלתי בתקווה.
פייפר אמרה "מה??"
אמרה במהירות ונענע את ניקו.
"שהמפלצות נעלמו שמעתי ... אה שמעתי...... אה..." הוא אמר ומבטו מבולבל.
"מה שמעתת?" פייפר צרחה ואני גם.
"פרסי גקסון וגייסון גרייס מתים...."
