ואווו אני מתחילה סיפור שני ....
אז כן השארתי אותכם במתח שגמרתי את הסיפור הראשון .
*אנבת*
"פרסי גקסון וגייסון גרייס מתים" ניקו אמר .
באותה שנייה לא חשבתי על כלום , פשוט כלום.
עמדתי וניסיתי להבין משהו, להגיב אבל לא , פשוט לא.
"לאא....." פייפר נפלה על ברכייה וצרחה צעקה .
הצעקה העירה אותי ממחשובתיו עייני התחילו לדמוע.
"ניקוו אתה צוחק נכון?" צחקתי בכי סוג של .
"נכון??" שאלתי עוד פעם בצרחה.
"לא לא לא לא לאאאא פרסי לא מתת וגייסון לא מת הם חיים , פשוט צריך למצוא אותם מהר!" אמרתי.
מבטו של ניקו בי היה כמשוגעת.
"לאאא!" צרחתי.
"לאאאאאא!!!" צרחתי יותר חזק .
אין מצב שהוא מת, מוח אצה עדיין חיי, ניקו טועה הםם טועיםם.
"אנבת..... " ניקו חיבק אותי. זה הרגיש לי מוזר כי הוא אף פעם לא חיבק אותי או אפילו קרוב לזה.
"ניקוו למהה?? " שאלתי בוכה בתוך חיבוקו.
"הם גיבורים..... הם גיבורים" הוא אמר לי.
אני לא זוכרת הרבה ממה שקרה רק שפתאום חלמתי חלום.
בחלום ראיתי את רוח הדלפי.
וזה היה ממש ממש אבל ממש מוזרר.
היא פתחה את פיה ואמרה
שני הגיבורים שמתו יחזרו
אך אחד בנפשו יהפך
האויבת עם וללא הגיבור
תוכל לחסל את העולם
ורק החצויים מהנבואה הקודמת
והמכשפים שעזרו להם
יכולו לגרום להפסדה.
הרוח סגרה את פיה ונעלמה.
"אנבת! מהר קומי!!!" שמעתי צעקה.
"אנבת מהר!"
קמתי במהירות.
"מה? מה?" שאלתי , ראיתי את הייזל מולי.
"יש אור חזק ברמות , ליד החדר אוכל"
"מה?" שאלתי
"בואיי" הייזל צעקה עלי.
רצתי אחריה , והיא לא הזתה היה אור ענקי מעומעם בצבע כחול ירוק טורקיז כזהה .
רגעע
"אומייגד פרסיי גייסוןןן!!!!!!" צעקתי מרוב שמחה.
"אומייגד !!!!!" צעקתי עוד פעם עם דמעות אושר.
"אנבת אני יודעת שזה קשה לך במיוחד אני מבינה לגמרי אב-" הייזל התחילה להגיד.
"לאאא... לאא.... אני קיבלתי נבואהה הם חוזרים!!" צרחתי .
"מה?!" פייפר רצה אליי
"מה זאת אומרת הם חוזרים?" שאלה עם דמעות.
"אני..." נשמתי עמוק, כל האחרים גם התאספו סביבי.
"אני חלמתי חלום , קיבלתי נבואה שם.
שני הגיבורים שמתו יחזרו
אך אחד בנפשו יהפך
האויבת עם וללא הגיבור
תוכל לחסל את העולם
ורק החצויים מהנבואה הקודמת
והמכשפים שעזרו להם
יכולו לגרום להפסדה." אמרתי והיסתכלתי על הרצפה ואז הרמתי את מבטי.
ידיה של פייפר היו בלחייה והיא בכה.
"הם חוזרים!!!!!!" היא צעקה מרוב אושר.
"רגע ..... אבל מה זאת אומרת אחד בנפשו יהפך?"
פרנק שאל.
"לא יודעתת וזה לא משנה הם חוזריםם חוזריםם!!!" פייפר צעקה.
ורק עכשיו באמת התחלתי לחשוב על השורה הזאת.
"רגע מה זה האור מה עושים עם האור הזה?" ליאו שאל , הוא חיסה את עיני כי האור כבר התחיל לסנוור.
"לא יודעתת" עניתי.
פתאום האור היה כל כך מסנוור שהיה חייב לחסוץ עיינים אחרת היו נהיים עיוורים.
ניסיתי להציץ וראיתי 2 דמויות , עומדות.
האור פתאום נכבה .... וראיתי אותו .
עמדתי שם המומה , פשוט המומה .
ראיתי החולצה הכתומה הקרועה שלו , את שיערו השחור הפרוע.
פניו פנו לכיוון האחר.
"פרסי??" שאלתי בקול צרוד .
לפני שהספקתי לרוץ אליו הוא וגייסון כנראה התעלפו.
"גייסון!!!" שמעתי את פייפר רצה אליו.
תפסתי את שניהם לפני שפגעו ברצפה.
השכבתי אותם על הרצפה.
ובדקתי הכול.
"הם חיים!!.." צעקתי מרוב אושר.
"הם חיים!!" פייפר חזרה אחריי .
פתאום שניהם קמו, ניקתי אותו.
ופייפר נישקה את גייסון.
"אנבת" פרסי נישק אותי בחזרה.
"גייסוון" פייפר בכתה וחיבקה את גייסון.
גייסון פשוט לא הגיב.
"גייסון?" פייפר שאלה בתמיהה
פניו פנו למעלה ופייפר לקחה צעד אחד אחורה.
"גייסון מה קרה לך?" היא שואלת.
היסתכלתי עליו ומשהו בו היה שונה , עייניו במקום כחול ברקים שמיים כזה היו בצבע כחול אדום כזה .
החולצה והגינס שלו השתנו לחולצה שחורה ומעיל אור וגינס שחור. בשערו נוצר פס שחור.
"גייסון???!!" פייפר שאלה עוד פעם.
היה לו חיוך מרושע על הפנים.
ופתאום לידו הופיעה מישהי.
שערה היה לבן כשלג , ועייניה היו כחולות אדינות ביותר. היא הייתה די יפה לכל האמת.
"גייסון גרייס" היא אמרה וצחקה.
גייסון עמד שם פשוט לא הגיב , כמו חייל.
היא לקחה את היד של גייסון.
פייפר הוציא את חרבה , אבל הנערה פשוט , נעלמה עם גייסון.
"לא לא לאן הוא נעלםם" פייפר צעקה.
"פרסי מה קרה ?" שאלתי אותו , שמתי את ידי החמות על לחיו הקרות.
"אה האמת אני לא ממש זוכר , אני רק זוכר שאני הארי וגייסון דקרנו את קרונוס! ואז בום" הוא אמר.
"תלך לנוח קצת," אמרתי לו
הוא הלך לביתן.
"מתי נספר לו שהוא מת ואז חזר לחיים?" הייזל שאלה.
"אחר כך.... בינתיים הוא צריך לנוח , עכשיו מה עושים עם גייסון??" שאלתי מסתכלת על פייפר.
אני מבינה אותה , החבר שלה מת ואז חזר ואז הלך עם איזשהי מישהי אחרת פשוט ככה.
"זה לא היה גייסון!" אמרתי לה , מנחמת אותה.
ריינה בא בריצה לפה.
"מה מה קרה??" היא שאלה.
"גייסון הוא חזר" ליאו אמר לה מופתע.
"מה... איך זה יתכ-" היא התחילה להגיד
"זה לא גייסון" פייפר קטעה אותה
"מה זאת אומרת?" ריינה שאלה.
"הוא פשוט הלך עם מישהי אחרת , גם הוא נראה שונה ... מרושע" פייפר אמרה.
"זאת השורה בנבואה" נזכרתי
"מה?" ליאו שאל.
"בנבואה כתוב שאחד משני הגיבורים התהפך בנפשו , זה גייסון ," אמרתי .
פייפר פלטה יבבת בכי.
ביקשתי מריינה להביא את פייפר לנוח בביתן.
כולם הלכו.
פתאום כירון דהר אליי.
"בבקשה תגידי לי שלא דמיינתי.!!" הוא אמר
"לא אתה לא" אמרתי לו.
"פרסי וגייסון חיים" הוא צעק מאושר
"אה כן... רק שגייסון במצב טיפה מבלבל ! איזשהי מישהי באה לפה , נערה, ופשוט היא והוא נעלמו, שיערה היה לבן ועייניה כחולות , היא נראה בערך בגילנו" אמרתי לו.
הוא חשב קצת , "אני לא מצליח להבין מי זו כל כך האמת, "הוא אמר.
"תקשיב שפרסי יקום , אני רוצה שנהיה סביב המדורה ונדבר בערב" אמרתי והלכתי משם.
לכיוון ביתן פוסידון.
שם ראיתי את פרסי ישן.
הוא הזיל ריר כהרגלו .
ליטפתי את פנו .בחזהו הייתה צלקת חדשה שמעולם לא הייתה שם ,היא הייתה נראת כמו ברק , מוזר......
הגיע ערב הלכתי לביתן פוסידון עוד פעם. הערתי את פרסי.
" וויס גירל (wise girl) , התגעגעתי" הוא חיבק אותי.
"מה קרה?" הוא שאל אותי
"טוב אני יספר עכשיו הכול אז תהיה מוכן," נשמתי עמוק.
"אתה מתת.... אתה וגייסון יותר נכון כהרגתם את קרונוס , בעקרון קיבלתי נבואה:
שני הגיבורים שמתו יחזרו
אך אחד בנפשו יהפך
האויבת עם וללא הגיבור
תוכל לחסל את העולם
ורק החצויים מהנבואה הקודמת
והמכשפים שעזרו להם
יכולו לגרום להפסדה.
בהתחלה לא הבנתי מה זה אומר , אבל אז היה אור ואתה וגייסון הגיעו מתוכו. אתה היית בסדר , אבל גייסון, הוא השתנה , הבגדים שלו פתאום השתנו , ובשיער נהיה לו פס שחור , ואיזשהי נערה הייתה לידו , והיא החזיקה בו ושניהם נעלמו...." אמרתי.
היסתכלתי עליו .
"גייסון.... אוי לא" הוא אמר.
"מה??" שאלתי
"נזכרתי עכשיו... שההינו במתים , אז היה סוג של חדר כזה ואני והוא היינו שם, פתאול איזשהי מישהי , גם נערה , היה לי שיער לבן , היא התחילה לבדוק אותי , ואז היא בדקה את גייסון , הוא לא הבין מה היא רוצה אבל פתאום היא החזיקה בראשו והוא צרח מכאב , ועייניו השתנו , ואז ראיתי אור כזה והדבר הבא שאני זוכר שאני נמצא במחנה החצויים"
"אנחנו חייבים למצוא את הנערה הזאתי!" החלטתי.
בערב אחרי שנחנו ובדקנו מה קרה ומי וזה .
עמדנו סביב המדורה.
אני פרסי פייפר הייזל פרנק ליאו וכירון.
הוא ניסה להגיד משהו אבל משום מקום הרמס (האל) הופיע מולנו .
"הרמס?" פרסי שאל בהפתעה.
הוא היה נראה מוזר , הוא היה נראה כחול יותר ואפו היה אדום כשל מצונן
"מה קרה לך?" ליאו שאל
"זו היא הנערה , היא חזקה משהיא נראת , היא פוגעת בנו, אנחנו לא יכולים לעצור אותה .... רק אתם! " קולו היה צרוד .
"היא מקררת אותנו " הוא אמר ושניו רעדו.
"לא נשאר לנו עוד הרבה , הירח הבא היה יום דינו של העולם" הוא אמר . ונעלם.
"מה??" הייזל שאלה.
"מה קרה פה הרגע?" פרנק שאל.
"לכו לישון, מחר בבוקר נדבר על הכול"
עשיתי כדבריו.
אזז זה הפרק הראשון בסיפור ההמשךךך.....
הוא דיי ארוך אז כפיים אנשים.
תודה לכל הקוראים שלי.
השאלה בשבילכם:
איזה צבע עיינים יש לכם?
תשובה אישית שלי: חום, אבל חום יותר צהוב כזה.
