*פרסי*
אז הגענט לניו גרזי , המקום היה מהמם, קצת הזכיר את ניו יורק אבל עדיין, משהו באנגים הרגיש שונה.
"תקשיבו , עצרנו כאן מסיבה מסויימת? ה-" אנבת אמרה עד שפייפר קטעה אותה
"לעשות שופינג" פייפר צעקה.
אנבת עשתה לה את הפרצוץ במיוחד שלה ואז אמרה
"פחות .... הסיבה שבאנו לכאן כי לפי מקורות זה המקום שאליו המבוך עבר"
לא , לאאא עוד פעם , חשבתי לעצמי, אני שונא את המבוך הזה, שנוא.
"יש כמה חוקים שאסור להפר
1. לא נפרדים
2. תמיד תהיו זיהרים , המבוך בנוי מאוד מבלבל , ככה שאפשר למות בשנייה
3. המבוך מוציא את הסודות הכי כמוס , אז תנסו לא לחשוב יותר מדי.
4. הזמן עובר מהר או לאט במבוך, יכול ליהות שניכנס עוד שעה ווחשוב שעבר שעתיים אבל עבר יומיים , או ההפך , אז לא לקפוץ למסדנות בשום פנים ואופן.
מובן?" אנבת.... אנבת.... אנבת.....
בואי אני ילמד אותך דבר או שניים על להיות חצוי, תוכניות תמיד נכשלות , ככה זה אצלנו החצויים, אלות הגורל צוחקים לנו בפנים. לא רציתי להגיד לה את זה , אז הינהנתי.
טיילנו חצי שעה ניו גרזי , המקום מדהיםםםם!
מצאנו סוף סוף את המבוך .
הכניסה למבוך היא מערת נטיפים...
נכנסנו כולנו.
במבוך הייתה הרגשה מוזרה , מכירים שיש לכם דה גה וו שאתם לא יכולים להתנער ממנו .
ראיתי את הפעם הקודמת שנכנסו למבוך....
"פרסי" פייפר מעירה אותי ממחשובתי.
"יאלה אל תחלום" היא מזכירה לי.
הלכנו, בכייום המבוך, מולנו ביה קיר ואליו פנייה ימינה. פנינו, הלכנו ככה איזה 10 דקות במבוך.
היה כמה מלכודות אבל קטנות.
כאלה שיכלנו להתחמק ולזהות אותם בקלות.
מצאנו את עצמנו מול שני מעברים .
אני ההלכתי לבדוק מעבר אחד ואנבת את השני.
"מעבר רגיל" היא צעקה לי , כשהיא בוחנת את המעבר.
"גם פ-" חומה ענקית התחילה לעלות בין שני המעברים. רצתי לעבר החומה אבל היא הייתה גבוה מדי.
"אנבת" צעקתי בזמו שעודי רץ לעבר החומה.
דפקתי על החומה בנסיון לצאת ולשבור אותה.
"פרסי"שמעתי את קולה של אנבת , הוא היה צרודד.
"לאאאא!!!!!" צרחתיייייי.
"תתאפס על עצמך, " היא צועקת לי
"נילך בדרך המבוך של כל אחד , ניפגש בעוד 2 ימים , תכוון את השעון שלך , ל48 שעות , אני אוהבת אותך...., היא אמרה לי"
"גם אני" אמרתי לה.
הסתכלתי עת הקבוצה שנוצרה.
זה היה אני גיייסון הארי הייזל והרמוני. אז זה אומר שבקבוצה השנייה יש את ליאו , אנבת , פרנק , פייפר ורון.
"אנחהו נצליח" גייסון מאחורה מחזיק בכתפי. התחלנו ללכת לכייון המעבר.
גייסון ניסה לעוף אבל לא הצליח.
הוא בא להגיג משהו אבל קטעתי אותו "הכוחות פה לא עובדים, במיטבם..." הסברתי לו .
חשבתי על אנבת, ראיתי איך היא מרביצה לליאו על זה שלא מקשיב לה.
צחקתי לעצמי בלב.
הלכנו שעות בכל מיני נתיבים, אני תא יודע איך נצא, במבוך משהו שונה מפעם שעברה , כיאילו הוא רוצה לעזור לנו לצאת, אבל הוא גם רוצה שנשאר פה.
"טוב כבר עברו 4 שעות מאז שנכנסו ונראה לי שכבר מאוחר, בואו נישן פה הלילה" הייזל הציעה.
כולם היו מותשים אז ארגנו מחנה קטן.
כיסיתי את הייזל בשמיכה , והלכתי לצד , וחשבתי ואז גייסון הפתיע אותי.
"אחי!" צעקתי עליו, והוא ציחקק מולי.
"מה , מה קרה אתה מבואס?" הוא שואל אותי.
"סתם חשבתי על איך הם מסתדרים שם"
**גיסון***
"פרסיי...... תקשיב אני מכיר שם את אנבת ופייפר וליאו וכו וכו מספיק זמןן, ואני יודע שאלו החצויים הכי קשוחים שאני שמעתי עליהם! הם יעברו הכול!"
הוא הביא לי כיף והחזקנו את היידים כמה שניות , יד ביד והסתכלנו אחד לשני בעיינים , יכלתי להישבע שהיידים שלי התחילו לזהור , עד שהארי קרא לנו ופירקנו את היידים.
"חב....-אני מפריע בשמהו?" הארי שאל.
"לא לא מה פתאום...." פרסי ענה. מעניין עם הוא גם שם לב לזוהר הזה.
"רציתי להגיד שהכוחות שלי עובדים אבל לא בצורתם המלאה והשאר כבר ישנים, אז אני הולך לישון גם"
"גם אנחנו" אמרנו שיתנו באותו הזמן.
הלכתי לישון , חלמתי חלוום נוסך מוזר , כמו קופסא כזאתי , ואני נמצא בא , שמעתי כול מהדהד שאומר "המבחן מתחיל" ...
שמעתי את אותו משפט מהדהד בראשי , קמתי מצרחות. באמצע הלילה (שעוד לא היום הבא)
"מה מ-" דיברוי נקטעו , ששמעתי כל של מים , גל.
"מהררר הוא מגיע!!!!" פרסי צעק. קמתי במהירות והתחלנו לרוץ לעבר הכיוון הנגדי. שמעתי את הגל מתקרב רצנו רצנו , אך לצערנו לא הצלחנו להתחמק מהגל. הגל היה בגובה 5 קומות.
והוא לא היה גל רגיל אלה עם כל מיני דברים חדים , חרבנות וכלי מלחמים כאלו ואחרים . הרגשתי את עצמי נכנס לתוך המים. נשמתי נעצרה, פתחתי את עיני שאני מסתחרר בתוך המים , ראיתי חרב עפה לעברי , זזתי במהירות לצד.
הרגשתי את עצמי נחנק מסתובב , אחרי דקה שתיים הגל נפסק , הוא נשבר מאיזשהו מעבר. הותחתי בכאב בכיוון הרצפה. השתעלתי בכבדות ונשמתי בחוזקה רבה. לידי שכב הארי הוא התאושש לאט לאט.
מבטי נעצר מהמראה המחריד.
ראתי מצד אחד את הרמוני שוכסת חסרת חיים על הרצפה , ומצד שני את פרסי שוכב נאבק עם סכין בבטנו.
התלבטתי אבל תבסוף החטלתי ללכת על הרמוני.
רצתי עליה במהירות , וסובבתי אותה , גופה היה שרוט ברמות . בדקתי נשימה , אין בכלל, בדקתי דופק יש אבל חלש.
התחלתי להנשים אותה , לחצתי על חזיה ונשפתי לפיה "אחד שתיים שלוש" ככה במשך דקה.
שמעתי צעדים ואז ראיתי את הארי עומד מעלי מסכלת במבט , "תתפאס על עצמך , מהרר אנחהו מאבדים אותה!" הזכתרי לו, הוא ישר הבין והצחיל להנשים אותה.
רצתי לעבר פרסי, חולצתו היה מוכתמת מדם. הוא עצמו הזיע והזיז את ראשו מצד תצד.
"תחזיק מעמדד" אמרתי הוצאתי את הסכין במהירות. שמעתי צעקת כאס מצידו. לחצתי על אזור המכה. שלא יצא דם. הייזל רצה אלי.
"תלחצתי עת הפצע" אמרתי לה.
היא עמדה מבוהלת , יידיה רעדו.
החזקצי ביידים שלה.
"הייזל , תלחצי על הפצע" אמרתי לה ברוגע.
והיא ככה מהר עשתה. רצתי לתיק הרטוב שלי ו וצרתי ערכה עזרה ראשונה. חיטאתי לו את הפצע והתחלתי לתפור. התפיקה יצתא מאוד חובבנית , אבל זה אמור להספיק מספיק זמן .
פרזי ביינתים שכב חסר הכרה מתאושש.
נאנחתי , עד שנזכרתי בהרמוני. רצתי מהר להארי.
הוא המשיך להנשים אותה. בדקתי לה דופק. "אין דופק!!" אמרלי בפאניקה.
זוז דחםתי אותו ממנה.
שלחתי ברקון קטן טן , שרק גרם לגופה טיפה לזוז , בדקתי את הדופק עדיין אין.
"מה נעשהה??!!!!" הארי שאל בפאניקה.
"לא מוותרים , תעסה את החזה באזור הלב , אני יכה אותה בברק.
הארי התחיל לעשות , הכתי בברק , גופתה זזה בקטנה , בדקתי דופק עדיין אין.
"נוו הרמוני!!" צעקתי בחוזקה בזמן שהכעתי בעוד ברק. הברק עצמו היה קטן אבל דרש ממני הרבה אנרגיה "היא לא מגיבה" אמרתי.
"טוב אנחנו נצטרך לצערנו לפתוח לה את הלב ואחרי זה לתפור אותו , כי אין לך קסם" הכרזתי .
לקחתי את הערכה ולקחתי סכין קטן .
הסיכתלתי על הארי.
ואז על הרמוני עשיתי חתך שחשף את אזור הלב.
"תעשה את הלב בזמן שהכה בברק"
הוא התחיל לעשות את הלב , הכתי בברק. הלב לא דפק עדיין, הכתי בעוד ברק . היא לא הגיבה. צרחתי את כל כוחי והכתי ברק בינוני , שגרם לגופה לעלות קצת. "הלבב הוא דופק" הארי הראה לי. תפרנו אותט במהירות.
בדקתי את הנשימה ,"אבל היא לא נושמת " אמרתי , התחלתי ללחוץ על לזייה וכנסתי אוויר מפיה , עוד פעם ועוש פעםם, אבל היא םשוט לא נמשה והלב אט אט נחלש ..... חיברתי אליה מכונה שמראה דופק , (קטנה אבל) הדופק ירד מ60 ל55 וככה כל פעם , "אנחנו מאבדים אותה!!!" הארי צרח. הוא הזיז אותי ולחץ על חזיה באגסביות , הוא הכניס אוויר בחוזקה , הדופק עדיין ירד. הוא הגיע ל0 "לא לאא לאאא" אמר הארי. הוא פצח את הלב והתחיל עוד פעם לעשות , הוא היסתכל על התיק עזרה ראשונה.
והוא ראה מזרק עם חומר לבן , (המצאה שלי, החומר הלבן הוא חומק שמזרז אץ הלב) הוא לקח במהירות את המזרק , ובמקום לצקוע בבוריד הוא תקע אותו ישר בלב. " מה אתה עושה?!!" שאלתי הכעס.
"היא כבר מתהה , רק זה יכול לעזור" הוא אמר לי , הוא תפר את החזה , והתחלי לעסות את החזהה, הוא הפעיל הרבה לחץ ולקח עוד מזרק והזריק בווריד , והמשיך לעסות , הוא לקח עוד אחד , והזריק עוד פעם בווריד . פתאום שמעו ביפ ביפ. היסתכלי על מוכנת הדופק , וראיתי 0 15 20 36 67 89 90 89 91 .
שמחתי , " היא גם נושמת" הארי אמר בשמחה , הוא לקח את פנייה ונישק אותה . "הוא חיבר לה מכונת אוויר . הייתי שמח שהיא בסדר. הכול היה טוב עד שפתאום עייפות כתבה בי, הרגשתי את עפפי נסגרות , ראשי הותח ברצפה , והתנתקתי מגופי.
אז זה הפרק , אהבתם ?? לא??
הוא דיי ארוך והכל אז פשייי....
תרשמו בתגובות מה הכי אהבתם ומה הכי שנאתם , ואיך אני יכולה לשפר את הפרקים.
שאלה להיום? איך הכרתם את פרסי גקסון ועולמו בכלל?
תשובה אישית שלי: סבתא שלי קנתה לי את שלושת הספרים הראשונים של פרסי לפני שנה וחצי/שנה כזה , ומאז התאהבתי.........
שאלה שנייה להיום: אם האיתם רוצים לצאת עם אחד מהדמיות מי זה היה ?
תשובה אישית שלי: פרסיי פרסיי פרסיי ופרסיי כמובןן..... הוא הכי הטעם שלי בבנים (שיער שחור ועיינים ירוקות♡♡♡♡♡) ואני הכי מתחברת לאישיות שלווו
