למי שלא זוכר את הנבואה:
שני הגיבורים שמתו יחזרו
אך אחד בנפשו יהפך
האויבת עם וללא הגיבור
תוכל לחסל את העולם
ורק החצויים מהנבואה הקודמת
והמכשפים שעזרו להם
יכולו לגרום להפסדה.
*פרסי*
קמתי , בכאבים.
ניסתי לזוז עד שהרגשתי משהו כבד.
שפתחתי את עייני ראיתי אותה.
את אנבת ישנה על בטני.
ליטפתי את שערה.
יא לאט לאט פתחה עיינים...
"מוח אצה!" היא צעקה וחיבקה אותי.
"וויס גירל" ליבקתי אותה בחזרה.
"דאגת?" שאלתי מגרד את ראשי.
"לא" היא אמרה ונישקה אותי.
וויל בא ועשה לי כמה בדיקות והכול.
"אתה החלמת...... הכ-" וויל אמר והפסיק , ובפניו היה מבט מבולבל.
"מה קרה??" אנבת שאלה בבהלה .
אני גם התחלתי לחשוד.
"טוב... פשוט...!" הוא גמגם.
"מה!" אנבת כבר צעקה
"מצבו של פרסי , לא היה טוב בכלל..... הוא גסס, לא רציתי להגיד לך את זה, כי גם הוא יכל לעבור את זה בשלום , אבל עם איזשהו לוואי. אז רציתי לחכות להיום , ומצבו עכשיו מושלם, אפילו בגלל האמברוסה הוא לא היה אמור כל כל טוב להבריא.... זה לא טבעי" וויל סיים והסתכל עליי .
ואס גם אנבת הסתובבה.
"זה בטח נס!" אמרתי
"כן.... אולי , ועכשיו מה זה?!" אנבת שאלה אותי והצביעה לכייון הצוואר שלי. שהסתכלתי לשם נדהמתי לגלות שיש שם סמל של ברק.
"וודפאק!"
"זה היה שם שחזרת מהקרב " אנבת אמרה.
"אולי זה סתם" וויל אמר
"כנראה..." חשבתי לעצמי
כיאילו מה זה כבר יכול להיות.
"טוב עכשיו מה קרה לך בכלל?" וויל שאל מתיישב.
"טוב... אז היה לי חלומות , ששמעתי בהם את המילה קריו , בהתחלה לא הבנתי מה זה אומר , עד שחלמתי עוד חלום, שם הנערה שפגשתי במתים , זאתי ששינתה את גייסון . קוראים לה קריו , והיא האחות של קינואה . האחות הקטנה, היא רוצה לנקום בכך שהרגנו אותה , והיא.... היא זאתי ששיתקה את האלים...." סיימתי , במילה האחרונה ברעם.
"כל כך הרבה כוח" אנבת אמרה מביטה על הרצפה.
"וגייסון אצלה!"
הרמתי את מבטי וראיתי את פייפר עומדת ליד הדלת.
"בואו מהר כירון קורא לנו!"
הלכנו אחרי כירון .
"יופי שנזכרתם" הוא מתגרה בנו.
"ככה, הרמס שלך לנו עוד מכתב ... (הוא מראה את המכתב) ושם היה כתוב
זה כנראה הסימן האחרון שתקבלו מהאלים...
אנחנו חלשים , רק אני פוסידון זאוס והאדס , נשארנו ערים מכל האלים, יש לכם חודש עד הירח הבא , שבא כוחה יתגבר והעולם יהרס.
עד שתקבלו את המכתב כל האלים כבר יורדמו.
חצויים אנו פונים לעזרתם , תביסו אותה!" הוא הקריא את המכתב.
סיפרתי הכול לכירון והאחרים .
"ואוו.... לא ידעתי שיש לה אחות...קריו"הוא אמר בפחד.
"טוב מחר בשחר תצאו למסע, אני יודע שזה לא קל ... אבל אתם הגיבורים של העולם.... אתם תנצחו את קריו , ותצילו את כולם , אתם תחזירו את גייסון הבייתה!" כירון אמר .
"כן!" ליאו צעק. ואז הבין שזה לא היה במקום.
"לכו לישון.... קמו עם אנרגיות , ותהיו מוכנים" הוא הלך. וכולם הלכו. נשארתי לבד. מסתכל על המדורה , בוהה בניצוצתיה האדומים. נזכרתי את הצרחה של גייסון שקריו נגע לו בראש. זה כמו סיוט, שממשיך לחזור.
לאט לאט הלכתי לביתן פוסידון ופשוט נזרקתי על המיטה .
לאט לאט עייני נעצמים....
פרק דיי קצרר אבל ווטאבר.
שאלה להיום: מה הסדרה האבוה עליכם?
תשובה אישית שלי: אני ראיתי הרבה סדרות בחיי. הרבה , כמה שכהבתי וכמה שפחות , אבל לביינתים הכי אהובה עלי זאת המאה. לא ידעת פשוט ממש אהבתי אותה.
חלום חיי שנטפליקס יעשו סידרה על פרסי גקסון..... הסרט גרועע!!!!!
