*פרסי*
אחרי לילה קשה שלא הצחלתי להירדם.
הכלתי ללכת לשחייה לילית.
הלכתי לאגם ונכנסתי למים .
ישבתי בקרקעית האגם , חשבתי קצת לעצמי.
סגרתי את עייני , שפתחתי אותם צרחתי מבהלה.
מולי עמדה נימפאת ים (אין כזה דבר , אני די בטוחה... אבל נזרום) .
"שלום" היא אמרה הכל רועד, עייניה היו ירוקות וגופה היה כחול.
"שלום" אמרתי בוחן אותה.
"אני עד לפה מרגישה את צערך" היא אמרה מתקרבת לאט לאט אליי.
"אל תספר לאף אחד" היא שמה בידי בקבוק.
"זה תרופה שתרפא את חבריך שם למעלה, היא מאוד נדירה , אבל ממש קצת ממנה תרפה כמעט הכול" היסתכלתי על הבקבוק
"ואו תודה... אני לא יודע מה להגיד!" אמרתי בשמחה.
" רק תציל את אבא שלך, אנחנו צריכים אותו פה" היא אמרה בצער.
רציתי לשאול אותה מה קורה שם.
אף פעם באצת לא התעיינתי כל כך במה שקורה בים עצמו. אבל עכשיו לא היה לי זמן לזה.
עליתי למעלה ורצתי למרפאה. שם וויל נרדמת לצידו של ניקו.
"וויל" הערתי אותו בחוזקה
"מה? מה?!" הוא שאל בלבול.
"יש תרופה!!!" אמרתי בשמחה
"רגע ,מה?,איך??!!" הוא שאל
"עזוב, פשוט תזריק לכל אחד רק טיפה מזה , טיפה! יותר יכול להרוג !" הזהרתו אותי.
אני והוא ביחד שמנו לכל אחד טיפה.
"טוב תקשיב תחזור לישון , ביינתים אני אשמור" וויל אומר לי , הלכתי למטיתי ונירדמתי
*גייסון*
אני רק זוכר שהילד הזה , העיף עלי זרם מים.
פתחתי את עיני , קריו מולי.
היא נושמת לרווחה. כנראה מדאגה.
"סוף סוף קמת!" היא אומרת
"אתה בסדר?" היא שואלת.
"כן כן" רק לאט לאט אני מבין שאני בלי חולצה.
היא רצתה להגיד משהו אבל באותה שנייה הפסיקה . היא הסתכלה על הצוואר שלי. שהיסתכלתי לשם ממש היתבלבלתי.
היה לי סוג של סמל, סמל של עוגן.
"מה זה" היא שאלה
"האמת אין לי מושג" אמרתי .
אף פעם לא היה לי כזה דבר, אפילו שאני לא זוכר כלום. אבל עדיין אני דיי בטוח שלא היה ליד דבר כזה.
נגעתי בפצעיי. נאנקתי מכאס.
"פרסי גקסון הזה אסור שהוא יהרוס לי את התוכנית" אני שומע את קריו אומרת.
עמדתי ליד דלתה והאזנתי.
קצת מוזר.
שמעתי שהיא מתקרבת אז התרחקתי שלא יראה כאילו האזנתי.
"קריו" התקדמתי לכיוונה
"אה?"
"אעאעאע רציתי לשאול איך הכרנו בכלל?" שאלתי.
"אה זה מאוד רומנטי , עכשיו אני יספר לך" היא יושבת על ספא.
ישבתי אחריה.
"טוב אז דבר ראשון אתה חצוי.. בן זאוס , אל הברקים , מלך האלים אל השמיים. אני ואתה נפגשנו שאתה הצלת אותי מליפול מהשמיים, תפסת אותי . ובאותה שנייה התאהבנו. עשינו הרבה הרפתקאות ביחד , עד שיום אחד חברות חצויים , אלה שפגשנו הרגו אותך. למזלי הצחלתי להוציא אותך מהמתים . ועכשיו אנחנו נוקמים אל מותך!" היא נגעה בידי.
"הסיפור הזה באמת מוכר לי" שמחתי.
נגעתי בשיערה ואז נישקתי אותה.
*פרסי*
קמתי , ובמהיגות רצתי למרפאה.
"אנבת" רצתי אלייה.
היא כבר קמה , וקראה ספר.
"פרסי" היא רצה אליי . היא קפצה אליי , ונישקה אותי.
"את... אתה בסדר?" שאלתי שם אותה על הרצפה.
"כן, אני יותר מבסדר. אני מצויין" היא אמרה לי.
נשמתי לרווחה.
"קריו הזאתי, הי- היא עוצמתית , חזקה. היא גרמה לכל ההדבר הזה" היסתכלנו על החצווים הפצועים.
"אני לא יודעת איך נביס אותה" היא מסתכל לתוך עייני.
"אנחנו נצליח, אני יודע!" אמרתי נוגע בשערה.
"גייסון נפצע!" אמרתי לה.
"מה?!!"
"כן , אני והואו נלחמנו , ואז הוא פצע את פייפר , ואני פצעתי אותו"
"פייפר המסכנה" אנבת אנרה בריחומים.
"תחשוב שאתה היית נהפך לרע ואני הייתי צריכה לסובל את זה, הייתי מתה!"
"אל תגזימי"
דיברנו עוד קצת וקצת.
פתאום הייזל נכנסה בבהלה למרפאה.
"פרסי אנבת , אנחנו לא מוצאים את פייפר"
"שיט" אמרלי וקמתי במהירות
חיפשנו אותה שעה אך לא מצאנו
"איפה היא יכולה להיות?!" אנבת שאלה בדאגה.
לאט לאט נזכרתי.
"רגע אנבת אנבת אנבתת ! את זוכרת שמיקודם אמרת , שאם אני הייתי נהפך לרע את היית מתה , אז עם פייפר...?!" אמרתי
"אוי פאק!"
"נראה לי אני יודע איפה היא!!"
אני ואנבת קצנו לכיוון שעץ של תאליה.
שם מצאתי את פייפר בוכה מחזיקה סכין.
"פייפר!" אנבת רצה עליה.
"די! אני לא יכולה, אני צריכה אותו!!!!!" היא בוכ המקרבת את הסכין לליבה.
"פייפר אנחנו נציל אותו! אני בטוח בזב, אולי עכשיו הוא לא איתך, אבת בקרוב שניכם רק תצחקו ביחד ותתנשקו" אמרתי לה לאט לאט מתקרב.
"בטוח?" היא שאלה.
"כן" אמרתי והעפתי את הסכין מידה.
ישר חיבקתי אותה חיבוק.
זה בטח קשה לה ממש.
אני מבין אותה.
אבל אני יודע שאני יחזיר אותו אליה.
"גייסון*
אני וקריו במיטה.
היא שמה את ראשה עלי.
נגעתי בשערה.
"אני אוהב אותך" אמרתי.
"גם אני" היא היסתכלה בעייני.
אבל משהו במבטה לא היה אמיתי.
כיאלו שבור , עצוב.
לא יודע, זה משגע אותי.
היא עוד פעם נישקה אותי.
ועוד פעם .
כבר היה מאוחר ושנינו נרדמנו .
זה לצד זה.
אז זה הפרק להיום....
אנשיםם בבקשה מי שיכול תפרסמו את הסיפור שלי.
אני מאוד אשמח והעריך.
השאלה להיום: אתם משפפים גייסון ופייפר?
*ספווילר גורולו של אפולו*
תשובה אישית שלי: כן....
כן.....
אני קצת שנאתי את פייפר בגלל מה שקרה בגורלו של אפולו 3.
אבל עכשיו, אני מבינה שזה לא אשמתה והכול.
אני עדיין לא אוהבת אותה .
אבל אני כן מתבעגעת אליהם!
ואני רוצה שגייסון יחזור לחיים!!!!
