המים השחורים -6

161 8 20
                                    

*גייסון*
בלילה חלמתי חלום מוזר.
אני פייפר אנבת פרסי הארי והרמוני.
נמצאים איפשהו , הכול כל כל יפה.
נרות , אגם.
אבל בחלום לא חייכתי.
משהו רע קרה.
וזה-
לפני שגיליתי פתחתי את עייני.
פייפר העירה אותי.
"בוקר טוב ישנוני" היא צחקה.
"מה..? מה השעה?!" שאלתי משפשף את עייני.
"כבר 11"
"מההההה!!!" אני קם במהירות.
מתארגן ורץ לבחוץ.
"גייסון!" פייפר רצה  אחוריי.
אני עוצר לאט לאט.
תקשיב..." היא אומרת לי.
"רציתי לעשות סוג של טריפל דייט היום, באגם .
אני אתה אנבת פרסי והארי והרמיוני, זה בסדר מצידך...?" היא נודעת לי ביד.
החלום, נו אולי זה סתם. אני לא יכול לבאס את פייפר אחרי כל מה שעשיתי לה.
"אז זה בסדר?" היא שואלת שוב
"כן ברור " נישקתי אותה במצח , והלכתי.
אבל אני מרגיש ממש רע בנוגע לזה .
אני מאוד אוהב את פייפר ולא רוצה לאכזב אותה , אבל, אבל נדאר לי קצת מרגשותיי לקריו.
אני מנסה לדחות אותם ולהגיג לעצמי שהם שיקריים, אבל זה פשוט לא מצליח.
"אחיי" פרסי מגיע.
"אה?" אני אומר
"אתה יודע על ה-??"
"כן אני כבר יודע, פייפר סיפרה לי"
"יופי יופי , רוצה ביינתים להתאמן או משהו"
"סבבה"
הלכנו לאזור האימונים .
"מוכן להפסדה," הוא שואל.
"תשאל את עצמך"
אנחנו רצים אחד לשני, והחרבות שלנו נתקלים.
אני שורט אותו ברגל הוא שורט אותי ביד.
בעזרת רוח העפתי אותו לקיר.
"איי זה לא הוגן" הוא צועק.
אני מתקרב אליו עם חרב , ומצמיד אותה לחזה .
"ניצחתי" צחקתי.
הרוח פסקה והוא כבר על הברכיים.
"אבל זה לא הוגןןןן , יכלתי לעשות אותו דבר על מים!" הוא מתלונן.
"טוב טובב זה טקוו "
הלכתי להיתקלח והתלבשתי בגדים חגיגים.
סירקתי את שיערי אחורה.
אני פרסי והארי נפגשנו.
"נראים טובבב" פרסי ציחקק.
כולנו ההינו לבושים טוקסידו .
דפקנו על הדלת של הבנותת.
"רגעעע!!" פייפר צרחה.
"נו פייפר אבל יאלהה" אנבת אומרת.
"נו חכו שנייה אבללללל!!" היא צועקת, ונראה שיצא לה גם דיבור קסם, כי פתאום כולנו חיכינו.
הם פתחו את הדלת ופערתי את פי.
פייפר הייתה בשמלה מהממת , אדומה .
עם רגע ברגל ומחשוף קטן.
היאא הייתה נראת מדהים.
פי עדיין היה פעור.
"נו איך אני נראת" היא שואלת.
אני מנער את ראשי.
"מדהים" אני מנשק אותה במהירות.
"טוב חבריםם, דייט באגם, מתחיל!" .
אנחנו הולכים לאגם ויש שם 3 שולחנות.
והרבה נרות.
האוכל נראה סופר טעים.
ישבנו ואכלנו.
דיברנו הרבה.
"חברים" פרסי קם פתאום.
"יש לי הפתעה קטנה" הוא הצביע לכיוון האגם.
שם היו 3 סירות.
"אומייגד פרסי" אנבת נשיקה אותו .
עלינו על הסירות והם פשוט זזו בעצמן.
אחרי ששטנו 10 דקות והגענו כבר לנהר.
(אני יודעת שהבאגם של המחנה לא אמורר להיות נהרר אבלל וטאבר)
פתאום המים נהיו לאט לאט חזקים יותר.
הסירה גם פתאום נעצרה.
"אהה מה קרה?" שאלתי את פרסי.
"אין לי שמץ" הוא אומר.
אחרי שנייה כל המים נהפכו לשחורים.
"וודפאק" הרמיוני נכנסה לידו של הארי.
החזקתי בידה של פייפר חזק.
גלים חזקים החלו להזיז את הסירה.
ושבשנייה אחת נהייה הרבה גלים חזקים.
הסירה התהפכה.....
אני בתוך המים, אני עדיין מחזיק בפייפר.
אבל לאט לאט אני מרגיש שאחיתי נפרמת.
אני בתוך המים מסתחרר.
ראותיי מצתמקות.
הכול נהיה שחור.
וידי כבר לא בידה של פייפר.

*   **   **   **   **   **  
קמתי משתעלת , מוציא מים שחורים מפי.
אני  הסתובבתי על הצד ועוד מים יצאו.
אחרי כמה דקות , אני נושם ביעילות.
אני קם בודק איפה אני.
אני הולך טיפה עדיין מטושטש .
עמדתי לא יציבה .
עייני נעצרות על משהו ואני רץ כשאני קולט מה זה!
"הארי" אני מזיז אותו.
"האריי!!!!" אני מזיז אותו חזק יותרר.
אני שם אותו על הצד.
והוא מתחיל להשתעל.
"אתה בסדר??" אני שואל אחרי כמה דקות.
"לא לא בכלל לא!" הוא אומר בלחץ.
אני והארי מסתכלים על המים השחורים.
"מה קרה פה לאזעזל??" אני שאלתי.
"אני באמת של- לא לא לא לא לאא!!" הוא רץ נהר.
אני רץ אחריו.
"הארי מה קרה!!" אני רץ אחריו.
הוא צולל למים השחורים , ואז יוצא שבידיו הרמיוני חסרת חיים.
"אוי פאאקק"
הוא מניח אותה על הרצפה.
הוא מזיז אותה אבל היא לא מגיבה.
"הרמיוני פליז אל תמותי פליז" ידיו רועדות.
אני מזיז אותו ובודק אותה.
"הארי אני מצטער , היא-"
הוא מוציא את השביט שלו , ומקרב לחזיה.
"מה אתה עושה?" אני שואל אותו.
"החייאה" הוא אומר.
הוא ממלמל איזשהו משהו , וברק קטן יוצא מהשרביט.
הוא שם אותו ליד הלב שלה.
הוא ממלמל עוד איזשהו משהו.
ובידו מופיע מזרק.
הוא דוקר אותו במקום של הלב.
והברק מהשרביט מתחזק.
אני בודק את הלב ובאמת הופיע דופק. חלש ואיטי אבל הופיע.
הוא עוד פעם מזריק ללב .
והפעם מתחיל ללחוץ על חזיה.
הוא מכניס לתוך הפה אוויר.
הוא עוד פעם.
עד שהטא מכניס עוד פעם את המזרק ללב.
ופתאום עייניה של הרמיוני נפתחות והיא מתחילה לפרכס. (להוציא ריר מהפה ולחתוף היתקף )
"שיטט היא מפרכסת" אני אומר.
והוףך אותה על הצד.
הפרכוס שלה ממשיך והפעם במקום ריר לבן , יוצר שחור.
המחזה היה נוראי.
הארי בזמן שהיא פירכסה , השכיב אותה על הגב .
ועוד פעם לחץ על חזיה.
הפרכוס שלה הפסיק , וחזיה על וירד .
"היא בסדר" הוא נשכב על הרצפה.
"בעזרתך"
אני דואג לפייפר.
אני מתכוון להגיד משהו להארי.
עד שקלטתי מאחרוייו שור ענקי. גובה 4 מטרים , עומד מוכן להתקפה.
"האריי רוץץ!!" אני קם במהירות.
"מה?!!" הוא מסתכל אחורה.
הוא מחזיק את הרמיוני ושם אותה הפוך על כתפו ושניינו התחלנו לרוץ.
השור אחרינו הוא היה בצורה יוצאת דופן.
נכנסנו לסוג של יער שהיה בדרך.
(איפהה אנחנו לאעזאזלל!)
מצאנו עץ עפתי למעלה והעלתי את הארי איתי .
השור פשוט חיכה לנו.
הוא נשם ומתוך נחיריו אש .
עיניו בערו.
"וודפאקק!!!"
הוא החל להיתנגש בעץ.
ןהעץ היטלטל. ניסתי לפגוע בו עם ברק אבל הוא פאקינג חסיןןן.
הוא המשיך להתנגש , ובום העץ נקטע משורשיו , ונפלנו לעבר השור!

אזז זה הפרק להיות
אנשים ראיתי את הסרט מוחות אפליםם ווו...
סופר סופר אהבתי.
רק הקטע שהיה אמור להיות סרט המשך , כי זה נגמר מותח.
אבל אומרים שרוב הסיכויים לא היה.
ועכשיוו אני רוצה לקרוא את הספרר .
ממליצה בחוםםם  לראות את הסרט.
#לוקחתיךךךך;))))

השאלה היומית:
מה היום האהוב עליכם?
עליי שישי כי אין לי בית ספר בשישי:))))))

גיבורי האולימפוס -אחרי הניצחון Where stories live. Discover now