*פרסי*
קמתי בבוקר אחרי לילה קשה במיוחד, היה לי סיוט. אני לא ממש זוכר על מה .
אני רק זוכר שם אחד "קריו" מה זה אומר אין לי מושג.
יצאתי מהביתן והלכתי לאגם . נכנסתי לתוכו , זה היה המקום היחיד שאני יכול קצת לחשוב בו , שאני רגוע בו .
ישבתי בקרקעית האגם .
נזכרתי במה שקרה שלשום , איך שקפצתי על קרונוס והיה פיצוץ , ואז אני קם במקום מוזר וגייסון לידי.
הנערה הזאת שבחנה אותנו , שהיא בחנה אותי היה לי הרגשה מוזרה, סוג של קור .
גייסון, למה דווקא הוא סובל , למה הוא לא יכל להיות פה .
נזכרתי בצרחת הכאב שלו שהיא נגעה לו בראש .
את הסבל שהיה רק מלהסתכל בתוך עיניו .
יצאתי מהאגם.
אנבת רצה אליי בחיבוק.
"מטומטם אחד , חיפשתי אותך , כבר נבהלתי!" היא אמרה לי.
גיחחתי "אני רק הלכתי לאגם קצת לחשוב"
"טוב... כירון קורא לנו אז בוא, הוא אומר שזה חשוב ביותר!" הלכתי במהירות אחריה.
"או סוף סוך באת" הוא צעק עלי.
כולם היו בחדר, כל החבורה.
"טוב אז חשבתי על מה שהרמס מסר קצת .
והאמת אין לי מושג , אנחנו יודעים האויבת זאת היא ולא הוא , ושהיא קרה.... משהו כזה , קינואה זאת לא יכולה להיות בגלל שקינואה מתה , (אני לא בטוחה באמת, אבל בסיפור היא כן) " כירון סיים .
האמת אין לי מושג , משהו אבל באיזה הזאתי , היה מוכר לי, לא שראיתי אותה אבל משהו בה.
הלכתי לישון , מוכן ליום שמחרזה הפרק, סופר סופרר קצרררר .
פשוט לא ידעתי מה לכתוב היוםםם
השאלה להיום: רואים ריברדייל ?
אם כן , מי הדמות האהובה אליכם?
אם לא... באיזה עולם אתם חיים?תשובה אישית:
אין לי כל כל דמות אהובה , אבל נראה לי שבטי , אבל אני גם מאוד מאוד אוהבת את ג'אגהד ושירל.