(אל תשאלו מה יש לי עם כותרות באנגלית , למי שלא יןדע אנגלית כתוב שם
" השאיר אותי שבור" )
*גייסןן * ((החלטתי שאת כל הסיפור אכתוב רק משתי נקודות מבט פרסי וגייסון ואולי לפעמים עם אחרים)).
קמתי...
הייתי בחדרי בארגו שתיים...
הכול היה רגיל...
פייפר עמדה מולי וליאו לצדה..
"גייסון!!" הוא צעק וקפץ עליי בחיבוק...
"מה קרה.... זה אמיתי?!!!" שאלתי נזכר בחלום המוזר שחלמתי...
פייפר עיוותה פנים
"מה זאת אומרת....?" היא שאלה מצחקקת.
אני... לא אספר על החלום.. בינתיים...
"אני אוהבת אותך!" קפצתי עליה בנשיקה....
"מה קרה לי? " אחרי הנשיקה הארוכה במיוחד נזכרתי לשאול.
"האמת... " היא נשמה חזק
"לא יודעת... אחרי שקפצנו מהצוק על השער הזוהר... נחתנו כולנו על האדמה באיזה אי שהארגו הייתה בו.... כולם היו מעולפים , ואני קמתי ראשונה והערתי אותם... כולם קמו אבל שהערתי אותך.... אתה לא קמת... היה לך נשימה חלשה ודופק איטי ממש למשהו.... מהר לקחנו אותך למרפאה.... בהתחלה המצב שלך הידרדר.... אבל אז כיאילו בתאומיות הכול חזר לתקין.... וקמת... "
היא אמרה ודמעות זלגו מפנייה..
יפה שלי.... אני כל כך אוהב אותה...
"אני אוהב אותך כל כל.... פייפר כל כך.....
אבל כמה זמן הייתי ככה?"
" יומיים...."
אני לא יודע למה אבל לא הייתי מופתע....
"תודה ששמרת עליי ככה..."
נישקתי אותה עוד פעם... היא התקרבה למיטה ששכבתי בה וישבה לידי ושיחקה לי בשיער.
"אני שמחה שאתה בסדר..." אני ניקה אותי בפעם המליון... הנשיקה הייתה קצרה אבל חמימה שעשתה לי צמרמורת....
היסתכלתי לה בעיינים ובפעם המליון נאבדתי בהם....
אני מכיר אותה הרבה זמן בסהכ ולא הצלחתי ךקבוע את צבע עייניה.
הם שילוב של כחול ירוק צהוב חום.... ולפעמיים נדמה לי שיש שם קצת צהוב...
נרדתי שהיא מחובקת בידי ושיערה על כל פני...
*בום * קמתי במהרה שהיה קול פגיעה חזק... והספינה הפסיקה לנסוע...
"מה זה היה?" פייפר קמה והלכה לבחוץ ואז שמעו צרחה ממנה.
רצתי מהר לבחוץ ואז.....
ראיתי את ליאו פצוע ואיתו הייזל ורון חסרי הכרה על הרצפה...
פרסי אנבת והארי נלחמו במפלצות מוזרות....
הם היו בצבע קרח- קריו!
"גייסון!" שמעתי קול מוכר... ואז הבנתי שזה פרסי...
פייפר והרמיוני רצו לפצועים.
אההה!!!
ניסתי לחסל מפלצת אבל שנייה לפני שחיסלתי אותה פרסי באה ופשוט שיסף אותה במהרה...
היה לו חיוך רחב וזה היה מפחיד ביותר לאור העובדה שפניו היו מכוסות בדם מפחיד ושערו היה ספוג בדם...
עיניו שתמיד הזכירו ים.. נראו בצבע ים אדום מכל הדם....
היסתכלתי סביב וראיתי שכל המפלצות חוסלו.. על ידי פרסי....
זה היה טוב במובן מסויים... ורע במובן אחר..
" פרסי..אתה בסדר?" נגעתי לו בכתף.
הוא הסתובב במהרה עליי והחיוך לאט לאט נפל ואז הוא כאילו הבין מה קרה ומה הוא עשה...
"את-?" לפני שסיימתי את המילה הוא חיבק אותי חזק......
ואז במהשך החיבוק הוא נפל לתוך זרועתיי.
"פרסי!!!" צעקתי .
שמתי אותו על הרצפה ... ואז קלטי שיש לו חץ קטן תקוע הצוואר.
ובתוך החץ היה חומר מרדים..
"אנבת!! זה מלכוד-"
פתאום הרגשתי גם משהו קטן ננעץ בי... ואז העולם היה נראה שחור ופני נחבטו ברצפה...
טווב אז זה הפרק!
קצרר אבללל לא נורא🙂😄
אתם במתח?
השאלה היומית:
עיינים כחולות או ירוקות!
(אף אחד לא אוהב חומות... שזה מה שיש לי😭😭)
תשובה אישית:
ירוקות!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מתה על ירוקות יםם כמו של פרסי!!!
אני לא ממש אוהבת עינים כחולות כאילו אםילו שונאת....
אני רק אוהבת כחול ממש כהה ברק כזה... כמו של גייסון ותאליה חוץ מי זה אני שונאת עיינים כחולות!!!
הספר שאהבתי ושפחות:
"The hardest way"
סיפור מדהים!!!
אני מאוהבת בסיפור הזה!!!!!!
מאוהבת!!!!!!
זה היה הסיפור בראשון שךי בווטפד!
והוא תפס חלק אדיר בתוך הלב שלי.....
רק ממש ממש ממש ממש חבל שהיא עצרה ככה באמצע !! ועוד ככה מותח!!!!!!!!!!!!!!!!!
כאילו מבטיחה בכיתי שגיליתי שזהו!
הסיפור על ידי הכותבת:
hen891
