*פרסי*
"גייסון, תנסה להיזכר מה קרה" פייפר אומרת לו , עם הרבה דיבור קסם.
"פייפר מקליןן... עזבי אותיי!!!!" הוא צועק.
פייפר קמה ויוצאת מהחדר.
אני יוצא אחריה.
"הוא לא יזכר, ישתמשתי בכל דיבור הקסם שלי!"
היא מושכת שיערות בראשיה.
"פייפר, נשקי אותו"
"מה??!" היא מסתכלת עלי כמשוגע.
" נשקיי אותו , אולי הוא איכשהו יזכר"
"פרסי... זה משוגע ז-"
"רק..... רק תנסי"
אנחנו ניכנסים לחדר.
גייסון קשור לכסא.
היא יושבת כל ברכיו מחזיקה את ראשו , ומתחילה לנשק אותו. הוא בהתחלה מתנגד , אבל אז פשוט נשאב לתוך הנשיקה. אחרי דקה שלמה של נשיקה איטית , וחושנית. פייפר מתנתקת משפתיו של גייסון , הוא מסתכל עליה לשנייה.
ואז הפס השחור שלו יורד.
"מה איפה אני?"
פייפר צחקה מאושר.
"העיקר אתה בסדר" פייפר נוגעת בשערו.
אבל.... האמת זה לא יכול להיות, כל כל מהר הוא נרפאה.... זה חשודד.
פייפר שיחררה אותו מהכיסא .
פתאום הארי רץ לחדר , כולו מזיע, ופצע אדום שחור בידו.
"מהר בואו , מפלצות הרבה"
כולם רצו לבחוץ.
שם כל השאר נלחמו.
הוצאתי את אנקולוסמוס מכיסי.
והתחלתי להילחם.
גייסון עמד מופתע , רק אחרי חצי דקה הוא הוציא את מטבעו והפף אותה לחרב.
אבל משו באיך שהוא החזיק את החרב , היה שונה.
כאילו הוא פעם ראשונה מחזיק חרב .
מפלצת אחת רצה לעברו, והוא פשוט קטל אותה.
אני ביינתים הרגתי שני מפלצות.
העפתי מפלצת שהתחבאה מאחורי גייסון.
הוא פשוט לא שם לב אליה.
"גייסון תיזהר" אני צועק לו.
ומפלצת אחת בצורה של שור סוג של, אבל קטנה יותר דחפה אותו, הוא יכל לעוף ולרקח את הנפילה , אבל במקום זה הוא פשוט נפל על הרצפה , והתגלגל.
הוא קם , כולו בדם. המפלצת השורית, עוד פעם רצה אליו, הוא כיוון את הידיים אליה כמנסה להוציא רוח .
אבל שום דבר לא קרה.
פשוט רצתי אליו , ודחפתי אותו מהמסלול.
"מה קורה לך?" שאלתי אותו.
"אני לא -" הוא התחיל להגיד.
אבלללל באותה שנייה , הרמתי אותו ורצתי למלון עצמו.
"אתה צריך לנוח אחרי כל מה שקרה לך! .... פשוט אל תסתכן"
עזבתי אותו וחזרתי לשדה הקרב.
נלחמנו משהו כמו 10 דקות.
אבל באותה שנייה ראיתי מפלצת פשוט שוברת את הדלת ורצה למלון.
"בואו"קראתי לכולם.
שנכנסו דרך החור שהיא יצרה.
ראיתי את גייסון מוצמד לקיר , על ידי המפלצת.
למה הוא לא הורג אותה!!
הוא הוציא את המטבע והפך אותה לחרב.
אבל ידייו התחילו לרעוד מול המפלצת והחרב נפלה.
איך גייסון גרייס לא יכול להילחם במפלצת???.
פרנק רץ והרג את המפלצת.
רק גייסון נשאר עומד רועד ובעיניו פחד טהור.
אני רץ אליו.
"מה יש לך לאזעזל??" אני שואל.
"אני לא מרגיש את זה יותר.." הוא אומר לי, רועד ומבטו כמשוגע.
"את מה??!!"
"את החצי האלוהי שלי, אני בן תמותה שלם!" הוא צועק.
"מה.... איך זה יכול להיות?!!" אני שואל בפאניקה.
"אני לא יודע!...., אני פשוט מרגיש לא מקושר יותר לצי האלוהיי שלי איכשהו..." הוא שם את ראשו היידיו.
"גייס-" אני מנסה להרגיע אותי
"עזוב אותי!" הוא קם והלך.
פייפר הלכה אחריו, אבל הוא פשוט התעלם ממנה ורץ משם.
אבל איךך לאזעזלל, מה....
רגע אחד.....
קריו!
הכלבה המטונפת הזאתי, היא ידעה..
פצאום מולי הופיע איריס-מט ושם קריו.
היא רואה את פניי ומתחילה לצחוקק
"טיפש שכמוך...... אתה חושב שלא הייתי יודעת שהייתם מנסים לרפא את גייסון.....
עכשיו תהנו מגייסון בלי הצד האלוהי, האמיץ, החזק, והכוחני שלו!
גייסון בן התמותה החלש...."
היא צוחקת והאיריס נט נכבה.
כל האחרים היסתכלו ועומדים שם המומים.
טם טם טםםםםם
תפניתת בעלילההההההההה
יואווו איך אני אוהבתתת את גייסוןןןן
אנשיםםםםםםםםםםםםם
יש לי מחר מבחן בחשבון גדולל אזז פליזזז בהצחלהה אחלו לייי♡♡
השאלה היומית:
איזה כיתה אתם??
אני ט'
