* פרסי *
למה אלות הגורל מתאכזרות?!
גייסון בדיוק עצם עיינים ואז שמעתי פיצוץ גדול וכל הקיר התפוצץ.
"זהירות!" שמעתי צעקה , צעקה של גייסון והוא עושה סוג של גל אוויר שהעיף את הרסיסים של הקיר .
"לזוז לזוז!" הייזל אמרה והזיזה את אלה שעוד לא היתעוררו או פצועים ושמה אותם במקום בטוח.
אחרי שהקיר היתפוצץ מלא מלא מפלצות נכנסו..
איך לא חשבתי על זה!!!
כל כך הרבה חצויים חזקים במקום אחד בטוח ימשוך מפלצות , מלא מפלצות.
ראיתי את גייסון ואנבת משספים כמה מפלצות.
ניסיתי להתשמש בכוחותיי אך לא היה לי מספיק כוח אז הוצאתי את האנקולסמוס.
שכמו תמיד הייתה בתוך כיסי.
הוצאתי והיא הייתה מרשימה מתמיד , היא הייתה יותר... חזקה איכשהו.
התחלתי לשסף כמה מפלצות , עד ששמעתי צעקה וראיתי שאל מדממת מאזור הבטן שכובה על הרצפה וגייסון לוחץ על הפצע ומפלצת מאחורה מנסה-
"גייסון!" אגרתי את כוחותיי ופשוט הוצאתי מהברז במהירות מלא מלא מים שהעיף כמה מהמפלצות ורצתי לאל וגייסון.
"היי היי אל תישארי איתי" הוא נתן לה כפות והיא רק חייכה.
"אני בסדר" היא קמה מחזיקה בפצע...
"תודה" הוא אמר ,לא הבנתי למה כל כך.
" חייבים ללכת יש עוד מלא מלא מפלצות בחוץ " אנבת אמרה... אני כל כך התגעגעתי אליה , אני-אני כל כך אוהב אותה.
תפסתי במותניה ומשכתי אותה לנשיקה ארוכה וחמימה , שתי עיינינו נפגשו ויצרו מין גוון ירוק-אפור.
"גם אני אוהבת אותך מוח אצה , אבל אנחנו צריכים ללכת ומהר המפלצות האחרות קרובות , צריכים ללכת למקום אחר מהר..."
פניתי במהירות לפרנק .
"פרנקק! יש לך עוד כוחות להפוך לדרקון ולהעיף אותנו למקום אחר?" שאלתי משסף מפלצת.
הוא נאנח קצת וענה בחיוב "כן".
"יופי... ותודה"
אחרי שהצלחנו לשסף עוד כמה מפלצות פרנק הפך לדרקון שחור וחזק עם כנפיים מרשימות ביותר.
עלינו כולנו והוא החל לעוף.
נאנחתי בהקלה.... ואז הרגדתי יידים עוטפות אותי והיסתכלתי אחורה ואאיתי את אנבת מחבקת אותו בחמימות.
עצמתי עייני ונתתי למחשוב ולעייפות לסחוף אותי ביידיה.
אחרי בערך שעה טיסה... פרנק לא הצליח להחזיק יותר ונחת , במחנה החצויים בלונג איילנד.
כולנו נכנסו באושר לשם ובריצה , אך הכול החשיך שראינו את כל החצויים עומדים קפואים. אחייהם למחצה של חבריהם , וחבריי שעמדו בלי לזוז.
אני כבר רגיל לזה האמת , שאנחנו טסנו ראיתי לא מעט אנשים שפשוט קפואים , מכוניות שעמדו במקומם....
"תקשיבו... אני אלך עם אל למרפאה ביינתים בבקשה תכניסו את האחרים למקום בטוח" גייסון אמר בזמן שאל נשענה עליו והלך משם.
היסתכלתי על חבריי שמזיזים את החצויים ואז ראיתי את פייפר שקצת הזעיפה פנים בחשד למראה אל וגייסון.
אחרי שלקח יום שלם להשים את כל החצויים במקום בטוח.
נכנסתי לביתן פוסידון... כל כך התגעגתי לריח הזה!
הריח המלוח של הים שתמיד שרר בו.
היתקלחתי במים פושרים ויצאתי עם פיגמה ושיער רטוב . אנב'ת נכנסה גם לביתן שעליה פיגמה שקצת גדולה עליה ושיערה האסוף בגולגול ודחפה אותי למיטה , היא נשענה על חזיי ונשקה אותי.
" לילה טוב מוח אצה... אני אוהבת אותך מאוד"
"גם אני חכמולוגית " נישקתי אותה במצח.
היא עצמה עיינים ונרדמה אחרי זמן קצר ואני כמוה.
**************גייסון***********************
"את תיהיה בסדר" אמרתי לה טיפה מצחקק מנסה להפיג את אווירת המתח ששררה בחדר.
"תודה שהצלת אותי" אמרתי בשנית בקול טיפה יןתר חזק.
"חחחח " היא צחקקה.
"אין בעד מה. מה זה החתך הזה בשבילי כלום"
שהקיר התפוצץ מפלצת אחת ניסתה לשסף אותי עם ציפורנייה אבל אל עצרה את זה בגוף שלה ונפגעה.
ואני כל כך מודה לה עכשיו .
"בבקשה תישארי במרפאה... אני איהיה בביתן זאוס אם משהו יקרה , אל תפחדי להעיר אותי , לילה טוב"
יצאתי... נעצרתי לשנייה לפני היציאה אבל אז שניתי את דעתי והמשכתי.
נכנסתי לביתן הריק וקפצתי על המיטה ונרדמתי כהרף עין.
***************אנבת**********************
הוא מזיל עלי ריר!!!!!!!!
איזה טיפשה יצאתי אני לא יכולה...
נרדמתי מתחת לחזה שלו והוא פשוט רייר עליי בלילה!
איכס איכס איכס, אותו הרגל שנים!!
"מוח אצה!!" לחשתי בכעס ובעדינות הישתחררתי מכלא הריר ויצאתי מהביתן.
פעם אחרונה שאני ישנה איתו , כאילו!!!
נכנסתי לביתן אפרודיטה וישנתי במיטה מול פייפר שנרדמה קליל. למה היא לא ישנה עם גייסון?!
מי זו אל החדשה....
האם אני בוטחת בה או לא?
"אנבת לישון!"
דחקתי בעצמי.
ובמהירות נרדמתי.... לא מחכה ליום שמחר.
הייייייוש אנשנושים פרק איפה יותר קליל , נקרא לזה ככה.
סורי שלקח לי כמעט חודש לעלות.... לא היה לי רעיונות וגם עכשיו אין לי כל כך.... למי שיש רעיונות שיכתוב בפרטי בבקשה.
השאלה היומית:
ראיתם האוונגרס אנד גיים?!
(בבקשה בלי ספויילרים בתגובות)
תשובה:
כן!! ו-ו- אין לי מילים...! תראו מי שלא ראה דחוףףףףףףףף
