כבוד
נכנסנו אל תוך החדר, שהתברר כחלל ענק והוא הכיל בו כבערך מאה חמישים אנשים.
אחזתי בזרועו של רואי, ככל שהוא יהיה יותר צמוד אליי כרגע, ככה אני לא אהיה בסכנה.
הקירות היו אטומים לכל המוזיקה הרועשת שבחלק השני של המועדון אבל, הצהלות של השמחה המתוקה וקריאות העצב המר. הזיטונים, הרולטות וערבובי הקלפים עשו את שלהם.
״דהן, בשעה שלוש שלך״ רואי סידר את כפתור החליפה ולחש בשקט.
הסתובבתי וראיתי אותו, הוא נראה כמו אל, ואין לי מושג איך אני הולכת לעמוד מולו, מלבד העובדה שהוא מושך בצורה מטמטמת הוא האיש הכי חשוב והמסוכן ביותר בעולם התחתון.
״את הולכת לשבת לו על הזנב, לידן. את הופכת להיות הצל שלו. זה ברור?״ אני מהנהנת ועוקבת אחרי דהן אל האזור בו הם משחקים בלאק ג׳ק.
״יאללה בן-דוד נשרפת צא בחוץ״ אחד מהגברים שישבו בשולחן אמר ותופף על השולחן במרץ.
״אדוני אל תשגע אותי״ בן-דוד התעצבן והטיח את ידיו על השולחן וגרר את הכיסא שלו לאחור, נבהלתי ומעדתי מעט.
״הופה תפסתי אותך!״ ידיים די חזקות תפסו את מותניי רגע לפני שהתרסקתי על אריחי הריצפה המעוצבת.
הסתובבתי לאחור ושחררתי את ידיו של האדם הזר ממותניי.
״אני מת, מה את עושה כאן, פרח?״ פבלו. זה היה רון פבלו.
הבטתי סביב ומבטי פגש בכמה אנשים שפנו להביט בנו.
״אני כאן עם בן הזוג שלי, פגישת עסקים״ חיפשתי את רואי בעיניי ולא מצאתי אותו, ניגבתי את ידיי המזיעות במהירות על השימלה ומשכתי אותה מטה.
״והוא השאיר אותך ככה? לבד?״ הוא העביר בי מבט ובחיי שהרגשתי כמו בבדיקת רנטגן עם העיניים החודרות שלו, לא אתפלא אם הוא ראה שם משהו.
״פרח כמוך לא זורקים ככה באמצע המדבר עם כל הצמחים הטורפים שפה, צריך לטפח אותך ולשמור עלייך״ הוא מלטף את פניי ואני בולעת את הרוק שהצטבר בפי.
״בואי פרח, אני אשמור עלייך״ הוא מושך אותי ממותניי וגורר אותי משם.
אני מסתובבת לאחור ומבטי פוגש בלא אחר מאשר, אליאב דהן.
שיהיה לי טוב.
הוא הביט בי ובפבלו.
״אני צריכה להתפנות אני כבר באה״ אני תופסת בידו ומנתקת אותה ממני.
תפסתי בצידי הכיור ונשענתי עליו.
הרמתי את מבטי אל המראה הגדולה שהייתה נקייה כל כך עד שרציתי למרוח עליה את כל האודם שהיה בתיק הקטן שלי.
התעלמתי מהמחשבה הזו ובהיתי בפנים שלי התעמקתי בכל פרט קטן, חשבתי בעיקר על איך הגעתי למקום הזה, עד לא מזמן פתחתי את הסטודיו לציור שלי. החלום שלי.
עד שאחרים החליטו פשוט לנפץ אותו עם פטיש ענק.
דלת השירותים נפתחה ושני גברים הופיעו.
רואי והגבר המטריד ההוא מהמועדון.
״לעזאזל חיפשתי אותך בכל מקום, דאגתי לך!״ רואי מיהר לעברי וחיבק אותי
״הצלחתי להסתנן לבוררות של דהן״ הוא לחש אל תוך אוזניי ומחץ אותי אליו.
״בואי״ הוא הרפה את האחיזה שלו ותפס בכף ידי.
YOU ARE READING
WE'RE JUST LOST
Romansaאת מכירה את התחושת מחנק הזו? הטמפרטורה הגבוהה הזו שהגוף שלך מרגיש כאילו הגיע לנקודת רתיחה? הוא שולח ידיים וחונק לי את כל דרכי הנשימה. רעד וצמרמורות, כלוב פרפרים שנפתח בתוך הבטן שלי. במקום זה הייתי מעדיפה לקבל אגרוף חזק. אמרו לי שהוא מסוכן וכנראה שי...
