WE'RE JUST LOST

פרק 20

לא אנושי

״תעזור לו״ לחשתי אל פבלו וגירדתי את אפי. פבלו הנהן והלך אל אליאב שנשען על הקיר ואחז במעקה כתמיכה.
החלקתי למטה מהאי והסתובבתי אליהם, פבלו ואליאב החליפו בניהם כמה משפטים, אך בסופו של דבר פבלו הכניס את גופו תחת זרועו של אליאב ועטף עם ידו את המותן שלו.

לא הסרתי את מבטי מהם עד לרגע שהם נעלמו מטווח הראיה שלי, וכשהם נעלמו, נתתי לעצמי רגע של מנוחה. נשענתי עם המרפקים שלי על האי והנחתי את ראשי בין כפות ידיי.
אני מותשת מכל היום הזה, הבטחתי לעצמי לקחת למחרת יום חופש ולהתפנק באיזו אמבטיה טובה או יום שלם שבו אני אקרא איזה ספר טוב תחת המזגן במיטה שלי.

״לידן את יכולה לבוא לבדוק את התפרים שלו? אני חושב שהם נפתחו״ פבלו עמד באמצע גרם המדרגות.

״חשבתי שאתה מבין בזה״ גיחכתי בעייפות וצעדתי לכיוון המדרגות, לא לפני שלקחתי את הערכה.
התנשפתי מעט כשעליתי את כל המדרגות וזרקתי לעצמי הבטחה נוספת, שאחזור לכושר. עקבתי אחרי פבלו עד לסוף המסדרון הרחב.

״בואי, זה כאן״ פבלו פתח את הדלת הגדולה וחיכה שאכנס. כמובן שהחדר שלו יהיה החדר הכי גדול..
נכנסתי בצעדים קטנים אל החדר העצום של אליאב וחקרתי אותו במבט די קצר. הדלת נסגרה מאחורי והבנתי שפבלו נשאר מחוץ לחדר. לא רציתי להיות חטטנית ועצם היותי בחדר שלו הספיקה לי.

אליאב שכב על המיטה שלו שהייתה מיטת קינג סייז שחורה וגבוהה. החזה המקועקע שלו היה חשוף לנגד עיניי ופלג גופו התחתון היה מכוסה במכנס שורט אפור ממותג.
אור הירח מבחוץ ופנסי הרחוב זלגו על גופו השזוף והתנו לו מראה של אל.

כתם כהה ולא ברור הופיע על המכנס שלו באזור הירך, הכתם רק גדל והכתים כבר חלק גדול יותר מהמכנס.
אליאב שכב כשזרועו השרירית תחובה תחת ראשו והוא נראה אדיש למראה הדם שזולג מהפצע שלו שככל הנראה נפתח.
כיחכחתי בגרוני מעט בשביל להסב את תשומת ליבו אליי מהבהייה בחלל הריק.

״פבלו ביקש ממני לבדוק את התפרי-״ מלמלתי בחוסר ביטחון.

״כן אני יודע. תעשי את זה מהר״ הוא קטע אותי ועדיין לא הביט לכיווני.
התיישבתי על יד הרגל הפצועה שלו וצמצמתי את עיניי בנסיון לראות משהו מבעד לכל החושך הזה.

אליאב לחץ על המתג שעל יד ראשו ונורה שהייתה על שידת הלילה השחורה שלו, נדלקה. הרמתי את המכנס וחשפתי את הירך המדממת שלו. פתחתי את הערכה והוצאתי פד אלכוהול לחיטוי, פחדתי להתקרב אל האזור ללא חיטוי.
ניקיתי בזהירות את הדם שזלג וטפחתי בעדינות מסביב לתפרים וגם מעט עליהם. בחנתי אותם מקרוב וראיתי שהם נשארו בדיוק כפי שהיו.