"קול שמחה"
חתונה, טקס שנראה כל כך רחוק ממני. אבל כשאני מביטה באליאב אני מרגישה מוכנה. אני יכולה לדמיין אותנו בשמלת כלה לבנה וחליפת חתן.
״תחזור אחרי,״ הרב אומר ומתקרב אל אדוני. ״אם אשכחך ירושלים״ הרב מטה את המיקרופון ואדוני חוזר אחריו.
״אם אשכחך ירושלים״
פעם מישהו אמר לי כמה אסור לנו לשכוח את עברנו.
הוא סיפר לי שבעבר ככה היו נשבעים החוזרים מהגלות. הוא היה מחייך אליי באדיבות ומסלסל באצבעו את הפאות שלו.
״אני נשבע שלעולם לא אשכח אותך ירושלים, ואם אשכח אותך, אז שתלך לעזאזל יד ימין״ התפרצתי בצחוק כשהסביר לי. זה היה סוג של מכתב אהבה. בין האדם לאלוהים ובין האדם לירושלים, היקירה והאהובה. הילדה הכי יפה בגן.
דע מאין באת, הרי לאף אדם אין עתיד בלי עבר.
״תשכח ימיני״ אדוני המשיך לחזור אחר הרב והביט אל תוך עיניה של אישתו הטרייה.
״תדבק לשוני לחכי
אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי״ דמעות הציפו את עיניי כשהבטתי בזוג המאושר. זה מדהים איך גבר כל כך חזק מתרסק אל תוך כל העדינות הזו שעומדת מולו. כף יד גדולה וחמה נחה על הבטן התחתונה שלי ומשכה אותי לאחור.
״חתיכת בכיינית קטנה״ אליאב לחש אל תוך האוזן שלי כשגבי פגש את גופו הקשיח.
צחוק קטן נפלט מבין שפתיי והסתובבתי בין ידיו של אליאב שעטפו אותי.
חצי חיוך ריצד על שפתיו העבות ואצבעותיו הארוכות ליטפו את צידי פניי. הוא מחא דמעות סוררות מזווית העין שלי וטחב את אגודלו אל תוך פיו.
״מתוק״ לשונו עברה על השפתיים שלו משאירה אותן רטובות.
נענעתי בראשי וצחקתי.
״אדיוט״ מלמלתי. גבותיו של אליאב התרוממו ועל שפתיו עלה חיוך גדול יותר. שחצן.
״איך קראת לי?״ הוא שאל וכלא את כפות ידיי על החזה שלו.
״אדיוט״ החזרתי לו עם חיוך שחצן גם כן. גופו נצמד אל גופי יותר,
״תחזרי על זה שוב, איך קראת לי״ הוא התרה בי
״קראתי,״ מלמלתי כששפתיו ריחפו מעל שפתיי.
״לך,״ הרמתי את עיניי אל זוג עיניו. בחיי אני בתוך כלוב.
״אדיוט״ לחשתי על שפתיו.
כף ידו נאחזה בשיערי ומשכה אותו לאחור.
״משוגעת״ אליאב גיחך על שפתיי והצמיד אותן אל שפתיו בתשוקה.
הוא שאב אל פיו את שפתי התחתונה ומצץ אותה בעונג, גרונו הפיק אנחות שהעבירו בכל גופי צמרמורות. חום נעים התפשט בבטני, וניתקתי משפתיו.
"את מתגרה בי" אליאב אמר, הוא לא שאל. מציין עובדה. צחקתי בשקט והבטתי בו בשאלה
"מה אתה אומר? מצליח לי?" שאלתי עם חיוך קל על שפתיי. אליאב ליקק את שפתיו באיטיות והרים את מבטו ממני מביט על המתרחש מאחוריי.
"בואי" הוא תפס בידי ומשך אותי משם. הצחוק שלי לא איחר מלהגיע ונדתי בראשי משתרכת אחריו.
"חכה לא איחלנו להם בכלל מזל טוב!" עצרתי במקומי וידו המשיכה לאחוז בי. אני מסתובבת להביט על כל האורחים שועטים לעבר הנשואים הטריים.
YOU ARE READING
WE'RE JUST LOST
Romanceאת מכירה את התחושת מחנק הזו? הטמפרטורה הגבוהה הזו שהגוף שלך מרגיש כאילו הגיע לנקודת רתיחה? הוא שולח ידיים וחונק לי את כל דרכי הנשימה. רעד וצמרמורות, כלוב פרפרים שנפתח בתוך הבטן שלי. במקום זה הייתי מעדיפה לקבל אגרוף חזק. אמרו לי שהוא מסוכן וכנראה שי...
