אביר על ניידת
אני מביטה בבית החמים שיצרה משפחתו של רואי.
אחרי המקלחת החמימה שערכה יותר משעה התלבשתי בבגדים שבת זוגתו של רואי נתנה לי.
מהשיחה הקצרצרה שעברה ביני לבין אישתו מסתבר שהם זוג נשוי וטרי, רואי הוא שוטר וכמה ברור היה לו למלא את תפקידו ולעזור לי ברגע ששמע את הזעקות שלי וכשראה את המתרחש באותה נקודה חשוכה.
רואי בן עשרים ושש ובת זוגתו עדי בת עשרים וארבע, יש להם בת מתוקה בת שנה ותינוקת נוספת שמלאו לה עד לא מזמן מספר שבועות.
ההריון וכמובן שגם הנישואים לא היו בתכנון, הרי מה יש לזוג כל כך צעיר למהר אל הרבנות ולחתום את אהבתם בטקס בו שוברים כוס זכוכית עטופה בנייר כסף.
בגיל עשרים ושלוש עדי גילתה שהיא בהריון עם רומי והחליטה שהיא לא רוצה ללדת בת מחוץ לנישואים אז הזוג הצעיר מיהר להתחתן בטקס קטן על חוף הים, בסגנון שעדי רצתה, והאמת היא שהחופה שלהם הייתה לא פחות מרגשת ממה שסיפרה לי עדי.
וכמצופה מהוריה של עדי שרצו שתתחתן בגיל צעיר התגובות משתי המשפחות והחברים כמובן, היו אוהבות ותומכות.
רובן לפחות.
כבר בציון ארבעה חודשים לרומי הקטנטונת מגלה עדי שהיא כבר בתחילת ההריון השני שלה.
מסתבר שההריון הזה כן היה מתוכנן.
רואי ועדי זוג מדהים, ראיתי בהם מעבר לזוג רגיל ואוהב.
הם השלימו אחד את השנייה בהתאמה, ואהבו ממש כמו בספרים.
אולי אחרי הכל יש דבר כזה אביר על סוס לבן?
אמנם פה הוא לא על סוס, אלא על ניידת.
״רוצה לשתות משהו, מתוקה?״ שאלה אותי עדי כשהיא מחזיקה את רומי בת השנה שלא מפסיקה לבכות ולהעיף ידיים ורגליים אל עבר אמה.
״כל דבר חם שתכיני לי יהיה מדהים״ אני מחייכת וצועדת לכיוונה.
האמת, ההרגשה הייתה יותר טובה.
יותר מזה הרגשתי ממש כמו בבית.
״אני יכולה?״ אני שואלת את עדי ושולחת ידיים אל רומי הקטנה.
היא מהנהנת ומחייכת חיוך קטן.
״בהצלחה עם זה״ היא צוחקת, קדימה לידן תראי את התכונה האימהית שלך.
״שלום רומי, אני לידן״ אני ממלמלת בחיוך וצוחקת.
אני נחה על הספה בזהירות תופסת בפנייה השמנמנות של רומי ומכווצת אותן בעדינות.
הקולות שרומי מוציאה מפיה מעוותים וכשאני לוחצת על הלחיים שלה בתוך רגע הבכי קורע הלב שלה הופך לצחוק מתגלגל שלא משאיר אף אחד אדיש.
״למה הבכורה שלי עוד לא ישנה?״ רואי יורד במדרגות הבית נוזף ברומי הקטנה.
״את פשוט מפלצת קטנה!״ מחייך רואי אל רומי ושולח לה פרצופים, ושוב אותו צחוק תינוקי ומתגלגל נשמע ברחבי הבית.
״עושה בעיות?״ הוא שואל ונאנח על הספה.
״היא עקשנית לא קטנה״ אני מחייכת ורומי צוחקת.
״כן,ממש כמו אמא שלה״ רואי מחייך אל עדי שמתיישבת על ברכיו לא לפני שהיא מניחה שוקו חם על שולחן הזכוכית.
״אידיוט״ היא צחקה כשידו נחה על ישבנה וכתגובה היא דחפה את ראשו.
״גברת את מכה אותי?״
רומי מתגלגלת מצחוק כאילו היא מבינה את כל הסיטואציה ותוך רגע מכה את רואי בפניו.
״אלוהים ישמור מה עשית לילדה!״ רואי מופתע מהמכה של רומי עקב המכה של עדי.
עדי פורצת בצחוק מתגלגל ולא להאמין שהבחורה עם הצחוק המתוק הזה היא אמא לשתי בנות.
״נדמה לי שהקטנטונת עומדת להרדם, אני אקח אותה״ לחשה עדי והביטה ברומי שרק נחירות קטנות נפלטו ממנה.
״הן מדהימות״ אני לוחשת אל רואי ומביטה במדרגות בהן עלו עדי ורומי.
״כן, ללא ספק. אני מעריץ אותה כל כך״ הוא אומר ומיד ממשיך
״בגיל שלה רוב הנשים היו מעדיפות לצאת למועדונים ולשתות, עדי לא כזו. היא מיוחדת וחזקה״ הוא אומר בחיוך.
הם מדהימים להחריד, לעזאזל אני מקנאה.
״איך את מרגישה עכשיו לידן?״ רואי מסתובב ומביט בי ברצינות.
״אני מרגישה הרבה יותר טוב, תודה. אני מעריכה את זה כל כך״ לגמתי מהשוק החם שהיה בין ידיי, בדיוק כמו שאני אוהבת.
״את רוצה להגיש עליו תלונה? אני ועדי מוכנים לעזור לך בכל דבר רק תגידי״ הוא תופס בספל החם מניח על שולחן הזכוכית תופס בכפות ידיי ומלטף אותן.
״אני, אני עוד לא יודעת״ אני מבולבלת.
״תחשבי על זה לידן, היום זו היית את מי יודע מה סוטה המין הזה הולך לעשות מחר״ הוא מחזק את ידיו עליי ואני נאנחת מעט, אני מנסה לשחרר את ידיי מרגישה שאני עוד לא מוכנה לקרבה כזו מגבר, לפחות בימים הקרובים.
ברגע שהוא שם לב לזה הוא משחרר אותי וממלמל אלפי סליחות.
״אני בסדר, פשוט אני קצת-״
״הכל בסדר אני מבין, שכחתי מזה לרגע. מצטער״ הוא מחייך חיוך נעים.
״בכל מקרה, אני רוצה ללכת להגיש תלונה. אתה צודק יכול להיות שהוא יקום מחר בבוקר ויחליט שהוא רוצה למשוך עוד מישהי לסמטה חשוכה ולעולל בה עוד ממעשיו, ואולי גם פעם אחת הוא יצליח. אני לא מוכנה שעוד מישהי תעבור את זה״
אני אומרת, יותר לעצמי.
משתיקה את המצפון שצורח עליי לעשות את הדבר הנכון ואם לא הוא יגרום לי להתחרט על זה.
והוא יגרום.
אני יודעת שבסופו של דבר הוא ינצח אותי.
״אוקיי, מעולה. אני שמח שהחלטת לעשות את זה״ הוא שוב מחייך.
״זהו היא ישנה״ עדי צונחת אל הספה ונאנחת.
״היא מתוקה״ אני מחייכת.
״כן, היא ואייר המתנות הקטנות שלי ושל רואי״ היא עוצמת את העיניים שלה ובמוחי עולה איך היא מדמיינת את הרגעים הכי יפים שלה ושל המשפחה הקטנה שבנתה.
אנחנו די קרובות בגילאים אבל, לא הייתי מדמיינת בחיים שבגיל כל כך צעיר אכנס להריון, אולי ביקום מקביל הדברים היו מסתדרים אחרת.
החיים מלאים בהפתעות.
אני רוצה להודות לכל הבנות שמגיבות ומדרגות,
אתן לא מבינות עד כמה המוטיבציה שלי בשמיים.
מקווה שאתן נהנות מהפרקים.
אוהבת🖤🖤
YOU ARE READING
WE'RE JUST LOST
Romanceאת מכירה את התחושת מחנק הזו? הטמפרטורה הגבוהה הזו שהגוף שלך מרגיש כאילו הגיע לנקודת רתיחה? הוא שולח ידיים וחונק לי את כל דרכי הנשימה. רעד וצמרמורות, כלוב פרפרים שנפתח בתוך הבטן שלי. במקום זה הייתי מעדיפה לקבל אגרוף חזק. אמרו לי שהוא מסוכן וכנראה שי...
